נערה מתבגרת...

היא הייתה ילדה מאוד ביישנית, בן אדם אם לב זהב שמוכנה תמיד להקשיב למי שכואב,
תמיד לתת למי שאין. רק שלא הייתה לה גישה לאנשים

היא חשבה שאם היא תתחיל להצחיק את כולם ככה היא תיצור לעצמה סביבה.



יוצאת לבחוץ עם חיוך מאוזן לאוזן ,קופצת שרה ורוקדת, מצחיקה את כולם ובחיים לא מראה
שרע לה, בחיים לא מדברת על מה שכואב לה.

ואז היא שוב חוזרת לבית והיא לא מבינה למה היא מרגישה כואבת ועצובה

למה היא מרגישה ריקנות ובדידות. מורידה את המותגים מעלייה, מסירה את האיפור

נשכבת על המיטה ומתחילה לבכות, הנפש שלה ממש זועקת לעזרה.

ככה נמשכים להם 4 שנים, עד שיום אחד היא מכירה בחור שמאוד מתלהב מהבחורה המצחיקה
הזאת שמושכת תשומת לב בלי הפסקה. גם היא מאוד מתלהבת ממנו ממי שהוא באמת!!!

אבל גם כשהיא איתו לא טוב לה וגם את זה היא לא מבינה, "אני אוהבת אותו אז למה רע
לי"? אחרי תשעה חודשים הוא עוזב אותה כי הוא רוצה שהיא תשתנה, אבל היא לא עושה את
זה, לא כי היא לא רוצה פשוט היא לא יודעת איך עושים את זה. לאט לאט הילדה הופכת לבן
רע שלא אכפת לה מאף אחד חוץ מעצמה, לא מתעניינת במשפחה שלה, מנתקת קשר מכולם
ומתקשרת רק כשהיא צריכה משהו.

לא מרחמת על אף אחד לוקחת הכל מכולם ולא נותנת טיפה מעצמה. אבל גם זה לא עוזר לה
עדין רע לה ואפילו נהפך ליותר גרוע היא מתחילה לחשוב על התאבדות.

24 שעות היא בסטלות ובמסיבות בתקווה לברוח מהמציאות. האנשים שהיא ניתקה איתם קשר
המשיכו לאהוב אותה למרות הכל וראו מהצד שמשהו רע עובר עליה והם מחליטים לקחת אותה
לפסיכולוג. היא מגיעה לפסיכולוג והדבר הראשון שהיא אומרת לו זה" אני רוצה שתביא לי
כדור שיעשה אותי מאושרת". אחרי טיפול ממושך הפסיכולוג אמר לה משהו שהפיל לה סוף סוף
את האסימון, הוא אמר לה: רע לך כי בשביל ליצור לעצמך סביבה השארת את עצמך האמיתית
מאחור ויצאת לדרך אם מסכה מישיהי שזאת לא את, והיום שאת מנסה להחזיר אותה את לא
מצליחה כי שחכת מי את באמת, מה את אוהבת ומה החלומות שלך. הרי תמיד היית מראה שטוב
לך שאף פעם לא רע לך, אז למה ציפית מאנשים? לכל בן אדם רע וכל בן צריך מישהו לבכות
איתו אבל לך לא היה את זה כי חשבו שתמיד טוב לך. לסיכום אנשים אל תשתנו לעולם תשארו
תמיד מי שאתם ומי שיואהב אותכם יקבל אותכם כמו שאתם.