סופה של אהבה ראשונה.

אתה בחיים לא תדע כמה אהבתי אותך וכמה עוד הייתי מסוגלת לאהוב אותך . כל מה שנתתי לך זה היה כלום לכמה שעוד הייתי מסוגלת לתת. אתה , שהאגו שלך והשחצנות שלך והכבוד שלך חשובים לך יותר מכל דבר וויתרתם על דבר אחד שאני בספק אים אתה תקבל אותו שוב - אותי.
זה יהיה בסדר בהתחלה , אתה תרגיש חופשי ובלי אחריות ומחוייבות .. אבל עוד כמה זמן .. אולי אפילו עוד הרבה זמן אתה תתעורר ותבין שאני חסרה לך ..
אתה תסתכל אחורה ותבין שאתה מתגעגע.. ובסופו של דבר , זה אתה שנתת לי ללכת.
זה בכלל לא משנה כמה אהבה הייתה פה , כי רק המעשים מדברים .. ואולי שנתיים מהחיים של שנינו זה היה הזמן שהיינו צריכים כדי לפקוח את העיניים ולהבין שאתה לא מי שחשבתי שאתה .. ואולי אתה לא מי שחשבת שאני.
תתבגר.תחליט החלטות נכונות. אל תסתכל אחורה יותר כי אני לא רוצה להיות שם ..
ואני רק  מקווה בשבילך ובשבילי שיהיה טוב יותר.
מכל הסיבות שבעולם מצאנו את הסיבה הכי מטומטמת להיפרד , יהיה אפילו מטומטם להרחיב עלייה במילים.
אני הולכת בהרגשה שעשיתי את הוויתור הכי גדול , שנתתי את כולי ואת כל הכוחות שלי ,
שנלחמתי בך , שנלחמתי באש , שלא וויתרתי עלייך עד שאפסו הכוחות .
גרמת לי להרגיש תבוסה ענקית מצידי , שנלחמתי לחינם .. שבסופו של דבר הבנאדם היחיד שהבסתי במאבק הזה היה את עצמי ולא אותך,לא את אלה שעשו לנו עיניים לא את אלה שדיברו ... הבסתי אותי.
אני מיסתכלת קדימה ומשפילה את המבט מהסיבה הפשוטה שאתה כבר לא שם וזה כואב.
רק אתמול כשהיינו ביחד הייתי בטוחה שזה לנצח ,שאתה לא תוותר עליי .. שזה לא יגמר.
בפעם הראשונה עכשיו אני בוחרת לא לבכות.
האהבה הזאת סחטה ממני כל טיפה בגוף .
כשאני מגיעה למטה , לתחתית ומגלה שניגמרו לי המילים לתאר אותך , שניגמרו לי המילים לתאר כאב .. שם , שם אתה חסר לי.
וזה היית אתה שבכל דבר וכל דבר הוא אתה . הספיקה לי שנייה של לבד להתחיל להתגעגע למשהו שהכרתי בך , למשהו שכל כך אהבתי.
תמיד היה לי קטע כזה לחכות ליום מסויים , ליום הזה שנוכל ללכת לישון ביחד ולהתעורר ביחד.
היו לי מיליון חלומות מאז ומתמיד , אבל החלומות איתך תמיד היו אצלי במקום הראשון . הם תמיד היו ניראים לי אמיתיים יותר.
ופתאום להתעורר ולגלות שאני  לבד תחת שמיכה ענקית , מחכה לך ושוב מתאכזבת.
זה כבר לא כואב לגלות שאני בסה"כ תמיד חולמת.
ה-19.9.06- תמיד היה ניראה לי כמו התחלה של סיפור אגדה שמסתיים ב "הם חיו בעושר ואושר" .. זאת כניראה עוד טעות שהייתה לי לגבייך.
אני זוכרת אותך , אני זוכרת כל רגע איתך מהפעם הראשונה שנפגשנו , אני זוכרת איתך הכל.
עים כל הדברים הרעים אני זוכרת ששימחת אותי המון , שריגשת אותי בדברים הכי קטנים , שריגשת אותי בשקט שבין מילה למילה , שריגשת אותי במבט.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהיסתכלתי לך בעיניים , זה כיאלו המבט שלך רודף אותי לכל מקום ובכל החלטה.. ומתגעגעת.
אני באמת מקווה לא לטעות כשאני אומרת לך ש-אף אחת לא תאהב אותך כמוני- , כי אני באמת מקווה להיות היחידה שהרגשת שאהבה אותך ככה .. אבל אני מקווה בשבילך שמישהי אחרת תעשה אותך מאושר יותר.
בלי משחקים , בלי מסכות , בלי לבכות , בלי לברוח , בלי לשתוק.
אני לא רוצה עוד אהבה , אני לא רוצה אהבה אחרת ואני לא רוצה אהבה כזאת.
אים הייתה לי אפשרות הייתי מבקשת אותך, ככה כמו שהיית .. שאהבת אותי כל כך .
ועכשיו אתה חסר לי ובאותו רגע אני גם בעצם מבינה שמעולם לא הייתה שייך לי , מעולם לא היית 100% שלי.
אני עוצמת את העיניים חזק חזק ורוצה להתעורר מהסיוט הזה שנפלתי אליו , להתעורר מהרגש הזה , מהריקנות הזאת .. להשתחרר ממך.
הלוואי שתתעורר ליפני שיהיה מאוחר מידי , הלוואי שתבין שהפסדת ותחזור להילחם .
על מי בעצם אני מדברת? זה לא אתה , וזה לא יהיה.
אני מכירה אותך, אהבתי אותך יותר מכל דבר אחר ובאותה הזדמנות נתתי לך להכיר אותי כמו שלא נתתי לאיש מעולם.
ניסיתי בכל הכוח לעשות אותך מאושר , לתת לך את כל החופש בעולם , לתת לך את כל האושר בעולם ..
שתרגיש ש"אני אוהבת אותך" מתבטא ביותר ממילים .
 
 
וזה אותו שיר שאיבד משמעות בשבילי ,
אותן מילים שהצליל שלהן אבד..
 
"אני רוצה שתדע זה מכאן עד הסוף,
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב. .
אמריא לשמיים , אחצה את הים ..
אלך אחרייך ע-ד  ס-ו-ף  ה-ע-ו-ל-ם."
 
 
 
-שלך לנצח-
נוי.