מכתב לילד שלא יקרא לעולם

היית חזק כמו החורף,היית שמח כמו השמש


החיוך שלך היה כמו זריחה ילד .


החיים שלך היו רצופים מכשולים ומהמורות


אבל לא התלוננת על כלום גם שסבלת סבלת בשקט


שלא ישמעו היית חזק יותר ממבוגרים.


נלחמת כמו אריה והיית שקט כמו ציפור .


הילד היפה שכולם אהבו הלך מבלי לשוב


אתה חסר בבית ילד ,,הצחוק ושמחת החיים נעלמה


מבלי לשוב.


אבא בוכה כל יום ילד אני בקושי מחזיק את אמא,


אני יותר הרוס ממנה אבל לא מראה לאף אחד כלום.


אתה היתה חיי ושמחת חיי ילד .


עכשיו אין כלום הכול מתגמד הכול עצוב וחסר משמעות


ילד עם עניים כחולות כמו ים ושמחת חיים תמידית.


אמא אוהבת ועצובה ועם צביטה בלב .אלירז כל יום קורא לך


לידוי הלך לידוי הלך ........


כל יום הוא רואה את התמונות שלך ילד שלי...


אוהבים אותך מאוד ומתגעגעים נורא מלאך שלנו


תשמור עלינו מלמעלה כי אנחנו כבר לא יכולים ילד .


תגיד להם שזה טעות לקחת אותך למעלה שאתה רוצה


לאבא ואמא כי אנחנו כבר לא יכולים........................


כל יום שעובר יותר גרוע מהיום שהיה .


אמא ואבא לא יכולים לקנות בסופר הכל מזכיר אותך


מרשמלו...... חלבה........ שוקולד .....כריות......הכול.


פתאום בבוקר יש צביטה בלב וכאב חזק בחזה במקום חיוך.


כל יום עצוב יותר ,אתה כבר לא סובל אבל אנחנו סובלים


המון המון.


תשמור עלינו מלאך .


כל יום ובכל יום נדאג לך ילד עד יום מותי ...........


אוהבים אותך


אבא  ואמא


מכתב זה מיועד   ללידור חיים צברי ז,ל  שנפטר  14.10.07 ממחלת הסרטן


והוא רק בן 7