לידור שלי

אותו תיק. אותו ארון אותו מיטה


שוב נופל לא חושב


רצינו שתשאר לדבר איתך לשמור עליך מכל משמר


כל היום.אין משמעות לכלום אין שמחה כלום


זה לא מפסיק זה שוב מתחיל


.שוב המיטה שלך .כמו כל יום מסודרת


הבגדים בארון מקופלים שתחזור איפה הינו


רצית להשאר לדבר כל היום ולשחק אז שחק עכשיו


בלי סמים בלי רעל ובלי כאבים


לירז דומה לך מדבר כל היום


כל זה משכיח את הכאב קצת ואז שוב


חור שחור לא רואה כלום שחור


הוא זוכר אותך לידוי


למה אך ומה קרה בדרך חסרי אוניים


בלי תשובות .


בלי חשק לכלום הכל מתגמד לא רוצים כלום.


לקחת אותי איתך ילד.


לא מראה לאמא אבל קשה לי לא יודע להפרד


בוכה כל היום זה לא מפסיק כל יום


תחזור במקומי


רוצה לחבק אותך לדבר איתך אתה פה חסר לי.


כולם ביקום לא ידוע מבולבלים כמו חור שחור


רוצים שתחזור ולדבר כל היום אנחנו אוהבים


וזה לא מפסיק לא עוזב כמו בחור שחור


רוצים שתשאר אוהבים זה לא יפסיק לעולם


איפה הינו


שאלות שאין תשובות כמו אבודים בלי דרך


מדברים כל יום ואז שוב חור שחור


אמא מתגעגעת המון אמא לא יכולה בלעדיך


מדברת כל היום עלייך חוסר אוניים


מה עבר מה איתך


רוצים שתחזור לדבר כל היום להחזיר את


מה שהיה אנחנו אוהבים וזה לא יגמר לעולם


שוב חור שחור מנסה אבל שוב לא עובר


כל היום עצב כל דקה קשה מה יהיה לא ידוע


רק אתה בראש שלי לא יודע להתמודד מתמוטט


לידור שלי 7 שנים של גאווה רצית להשאר אני


יודע זה לא עובר כאב חד כמו סכין


אני אוהב אותך זה יהיה עד מותי


אבוד אין משמעות לכלום זה כל יום


יותר גרוע קשה כואב