הנשמה כבר שבורה

אני עברתי דרך לא קלה בחיים שלי אני עדיין בשיקום מנסה לחזור לעצמי הנשמה כל כך פגועה והזמן הוא התרופה


כל שביקשתי שתהיה לצידי יפה שלי בזמן הכל כך כואב לי שאני נאבק איתו בכוחות עצמי שכבר אזלו לי הכוחות ואין לי יותר כח


על מה את יושבת ובוכה? את גם שבורה מאהבה? למה כל כך קשה הדרך לליבך נתתי כבר הכל ואני ממשיך לסבול


לראות אותך כל יום כל כך יפה ומאושרת אבל מצד שני העיניים שלך מספרות הכל ואני רואה את הכאב שאת מסתירה ולא מראה שום סימן לכאב שלך, תמיד מחייכת תמיד כל כך יפה


כל יום שאני רואה אותך ליבי זועק לך ושוב העיניים האלה שמסתירות כל כך הרבה, הרי אנחנו כבר לא ילדים, אין משחקים, ואנחנו גורמים כל כך הרבה סבל לעצמנו


למה יש סבל כזה בעולם איפה הנחת ?בעולם הבא אני אמצא אותו? אולי אני אמצא איתך את הנחת? אולי נפסיק לסבול לקרוע את הלב?


אני הגבר שבוכה בסתר אני האיש שאת הכאב מרגיש, שתי העינייך מספרות הכל מתחנן ילדתי אל תתני לי לסבול.