בן החוטב והנסיכה (שי18שש)

הם היו אז בגיל הנעורים
היא היתה נסיכה והוא בן של חוטב עצים
הם נפגשו במקרה ביום נעים
הוא יצא לטייל והיא יצאה לקטוף פרחים
הם התאהבו במבט ראשון
היא הציעה לו לבוא אליה לארמון
המלך לא ראה זאת בעין יפה
ואסר על הנסיכה לפגוש שוב את אהובה
הנסיכה שלא ידעה את נפשה מרוב צער
החליטה לברוח אל תוך היער
אך יער זה לא היה יער רגיל
הוא היה מקולל ולמה אף אחד לא ידע להסביר
אך הנסיכה שהיתה תמימה
נכנסה מבלי לדעת את הסכנה
בינתיים בן החוטב היה כל כך בצער
עד שחתך לעצמו את הצוואר עם תער
ובארמון המלך הבין שבתו ברחה
אז מרוב צער קפץ מהחומה
וביער הנסיכה הבינה את הטעות שעשתה
אחרי שפגשה בשד הנורא
הוא אכל אותה בעודה זועקת לעזרה
אבל את קולה אף אחד לא שמע
אתם בטח שואלים מה בדיוק המסקנה
אז זאת כדי להזכיר לכם כמה אכזרית האהבה