«•זה שוב אני... שיר/פתגם שכתבתי... בבקשה תכינסו זה ממש חשוב לי!!•»

אממ לפני שאני מראה לכם מה כתבתי אני רוצה להגיד על מה זה...

זה על ילד שנפטר הוא עלה לכיתה ב' היה לו מחלה בכבד... שנה שעברה הייתי איתו בביצפר.... והשנה עברתי לחטיבה (אני בכיתה ז' בת 12) יום ראשון אחד הוא נפל מקומה שניה מהמדרגות.. ונפטר כל היום היו לי תמונות שלו ליד המדרגות עם אמא שלו

בשיר אתם כבר תבינו הכל...

נשמות שלליי בבקשה תגיבו זה ממש חשוב לי.. אני גרה בלפיד ליד מודיעין אם מישי שמעה על המקרה שתגיד לי.... זה ממש עצוב לי....אני כל פעם מדמיינת את הילד הזה...

כמה ימים אחרכך עצרה ליידי מכונית ושאלה אותי איפה הבית (זה כתוב בשיר בבקשה תקראו וכבר תבינו)



___________________

אני אף פעם לא אשכח את אותו היום...

את שלוש הזקנות באוטו אחת בוכה אחת שואלת עם עיניים אדומות: "היכן הילד?? היכן הילד?!"

שוב אותה צמרמורת בגופי עוברת...

אותו הילד אותו הילד שאלוהים העלה לשמיים הוא שם בינתיים...

הדמעות שבעיינה עוברות גם אל עייני..

הילד כבר לא חיי...

שום דבר לא עובר בראשי רק תמונות קטנות שלו.. שמסמנות אהבה

גוף קטן ושחום.. עיניים חומות, ולב רחב שעכשיו מוקף בחומות

חזרתי למציאות אך היא לא הייתה קיימת..

הילד לא חי.. והזקנות מחפשות את הדלת..

הדלת שתוביל אותם אל הילד הקטן.. שאת גיל שש לא עבר.. כי נפל.. וליבו נדם...

הפחד אותי עוטף..

המוות מתקרב זה לא צפוי לכל אדם..

אך לילד הקטן.. שלא עשה מהומה..

לילד הקטן.. שאימו עדיין ליד המיטה..

היא בוכה לא מעכלת איך המוות דפק לבנה כך על הדלת..

האורות עדיין דלוקים אך הנשמה כבתה..

לשמיכה עדיין ריח.. של הילד הקט..

ליבו נדם.. זכרנו בליבי נחרט...

מתן חיים כהן יהי זכרו ברוך...

____________________

תודה לאלו שהגיבו בשיים הקודמים שפירסמתי אוהבתותכם הכי בעולם....!! (נאפי מורני, רוקסנוש ונופי! חולה עליכם נשמותת!)

«•ויקוש•»