- - - הסבתא הכי בעולם - - -

הפעם החלטתי לכתוב עליך סבתא !


האדם היקר לי מכולם:] ארבע שנים בלעדייך והכאב הוא אותו הכאב כמו ביום שהלכת..


געגועים, זכרונות, מחשבות מרות ולב שבור אחד לעומק.


זוכרת שאמרת: "כשישבר האגרטל, גם אם תדביקי אותו מחדש לעולם הוא לא יחזור למה שהיה!" אז לפני ארבע שנים סבתא יקרה הלב שלי נשבר לאלפי חתיכות..


אבא אמא אספו את השברים וניסו בכל ה=כ=ו=ח להדביק אותם, הם נפלו, הם צעקו, זעקו לאלוקים שיעזור, הם נשברו ואפילו דמעות של עצב היו להם בעיניים העייפות אבל הם לא וויתרו..


היום אני צוחקת, רוקדת, מכירה אנשים חדשים ואפילו ישלי חבר..אחד כזה שאותו אני הכי הכי אוהבת:]] אבל את יודעת משהו..? שום דבר לא אותו ה-דבר מאז שהלכת..


אפילו הכלב מיילל שתחזרי..ומה עם אחי? הוא נולד שנה אחרי שעזבת אותנו..הוא לא הספיק להכיר אותך, זה לא קשה לך שם למעלה? אולי תבואי ליום אחד כמו בסרטים? אולי תכניסי טעם לחיים [?!]


אני נורא-נורא מתגעגעת..כל יום אני כותבת עליך במחברת האישית שלי כדי שתראי שגם את רחוקה את תראי שמעולם לא שכחתי אותך ולעולם גם לא א-ש-כ-ח !!


זוכרת כשאמרת גם..: "לנסות לשכוח זכרונות של אושר בזמנים של עצב היא התאבדות!" אז באותו הרגע שנזכרתי במילותייך החלטתי לא לשכוח פשוט לקבל את-זה שאת במקום טוב יותר..בלי פגועים ומלחמות בלי האונסים והרוצחים עכשיו את לצידם של המלאכים:]


היום סבתא אני חייה בשביל ש^ת^י^נ^ו..אבל בקשה לי אחת ממך, אפשר?


תמשרי על אהובי..ועל תתני שיפגעו בו..כי אני צריכה אותו:)


>>> באהבה נכדתך האהובה =]