בלעדייך.

<p>החיים ממשיכים לאט לאט אבל אני לא יכולה, כל כך פוחדת להמשיך, פוחדת בלעדייך,


ואתה עשית את זה.. אתה גרמת ללב שלי להתמכר אלייך בעזרת המילים ומהבטים האלה שלך


ועכשיו כשהלכת אני לא יודעת לאן לפנות.. הרי לא הסברת כלום, הלכת בלי לומר מילה,


השארת אותי לבד בלי הגנות, חשופה לכאב. אבל אני הבנתי הכל, גם מבלי שתצטרך לדבר,


השתיקה שלך הייתה יותר כואבת ממכה והיא סיפרה לי שאתה כבר לא אוהב, לא כמו פעם, או


אולי בכלל לא אהבת מעולם. אני נושמת את הרגעים האחרונים שלנו כאילו הם כל האוויר


שנשאר לי ושבלעדיהם אני אפסיק לנשום. החיים ממשיכים כרגיל כאילו כלום לא קרה, השמש


זורחת מבחוץ, יום יפה, אני יכולה לשמוע את הילדים צוחקים מהגינה שליד הבית, וזה
לרגע לא מעניין אותי כי כל המחשבות הם רק עלייך, אני חשבתי שהכל בקרוב יעבור אבל


אתה נכנס לי לחלומות שאני מתעוררת מהם עם דמעות ששורפות בעיניים. אתה לעולם לא תדע,


אתה לעולם לא הרגשת. הסתובבת והלכת השארת אותי עם עיניים נוצצות &quot;אני לא יכול
לראות

אותך בוכה&quot; אבל בכלל לא אכפת לך, אתה ממשיך קדימה כאילו מעולם לא הרגשת דבר,
אבל

אני הרגשתי.. הרגשתי המון, הלב רעד מכל נשיקה שלך, מכל מבט, עכשיו הוא רועד מפחד.


מעולם לא חשבתי שהלילה יכול להיות יותר חשוך, ושהיום יהיה כל כך חסר משמעות בעייני,
 


בלעדייך כלום לא חשוב.

אני כל כך אוהב אותך



אירה