אוהבת וכואבת...

לפעמים אני מרגישה שפשוט נמאס לי מהחיים ... מאז הפרידה הזאת ובכלל מכל האכזבות


שאני חובה מפעם לפעם . גרמו לגופי פשוט להתמוטט אין בי כבר כוח יותר לכלום ומאז

הפרידה ממך אני כבר לא מי שהייתי פעם אני מרגישה שאני בן אדם אחר . כל יום וכל לילה


אני פשוט בוכה ומנסה להבין אותך אך לא מצליחה . למה? למה!! עשית לי את זה למה על


שטות ככה עזבת . חשבתי שמה שהיה בנינו זה היה מיוחד כל כך אהבתי אותך ועדיין אוהבת


אבל כואבת מאוד כואבת . ויתרתי על כולם בשבילך חשבתי אך ורק עליך ולא על עצמי. נתתי


את כל כולי בשבילך ... והיום נותרתי לבדי בלי אף אחד , מנסה להתמודד בחיי היום יום


ופשוט מרגישה מרוחפת , בעננים ... כל לילה עליך חולמת ורואה את דמותך מנסה אני אותך


לשכוח אך לא מצליחה הלב שלי שבור לרסיסים והאמונה שלי בכלל בגברים רק הולכת ופוחתת


ואינני מצליחה לפתוח דף חדש. הלוואי ויבוא יום ותאמר לי אני מצטער , איזה אידיוט


הייתי... לא ידעת להעריך את מה שיש לך ביד ואני כמו מטומטמת עוד אותך אוהבת ולא

מרפה לרגע , לא במחשבות ולא ברגשות כל כך פגעת בי שככה ויתרת בכזאת קלות ! טוב הרי


זה ברור שהטוב תמיד מפסיד והרע תמיד מנצח.. דיי נמאס לי כבר אינני יכולה יותר רוצה


להוציא אותך מחיי , רוצה שוב לשמוח ולהרגיש שבאמת יבוא יום ואני ירגיש שבאמת מישהו


יאהב אותי כמו שאני אהבתי אותך...