ערימה.

ברגעים אלו ממש אני מתאבקת על חושיי המיסתוריים שולפת ציפורניים ומתגלה אלייך באמת ובתמים.
בתקווה שזה בא מאמת והתמימות עדיין נחושה.
כי מגיע לך לדעת.. ואולי קצת יותר מזה..
מצלצלת אלייך כשהלילה עוד קצר.. קולך העמוק חיזק את הרצון הלא מפושר
שלי לדהור ללא גבולות על מסע לא קצר..
ניסיתי את הריטלין והוא ממש לא עזר.. זימנתי אותך
"מדוע ולמה לא תזיז ת'תחת המסוקס שלך כדי לאנוס את שערי גופי וכי ידעתי שרגלייך
לא יתנו לך אחרי כדורגל ארוך ומשוכנע.."
צחקת שבקושי נשמת אבל הגעת במהרה.
וכשהגעת נשפתי קלות על אוזנך הימנית.. היא יותר סקסית מהשניה
תקרא לי משוגעת. אבל משוגעת עם עתיד.. משניסיתי אותך לא יכלתי שלא להיעצר
להיקבר בלילה מטורף.
אינך יודע שיד אחת רוצחת את השניה? עין תחת עין מביטה במערומה?
על קרבות שהולכים מגופך אל גופי הענוג והמתוקתק לאהבה?
אז אני מספרת את הסיפור על האלכוהול וניקוטין משוגע.
לילה פרוע מתחת לשמיכה. וזה בשקט מבלי שאף אחד יידע.


שותקת. מרגישה מסובכת. לא מתכסה.
מתחת לקירות גובלים בחשק, מביטים בי בחשיכה..
מנורה קטנה ממהרת להכבות לתת לנו לעשות אהבה בחשיכה.
שוב בחשיכה, הכל בחשיכה עד שרצית שאדליק את האור.
ילד, מלא ברוך ותמימות.. רוצה לראות את קימורי גופי המחוטבים להפליא.
שדיים קטנים ותחת מעוגל, כרס לאא.. בטן קטנטנה סקסית, אפשר לומר.
צבע מוקה וחיוך מפוזר לכל עבר החדר הגדול שמרגיש לעיתים קצת מר.
ואני מפזרת את בגדיי שאותם קרעת במו ידייך ואת האודם שמחקת  ממני
ומרחת על פנייך. מה שתיתי אתה שואל? לא וודקה לא ג'ק..
שתיתי קצת ערק לנקות את הגוף. גם להיות בריאה וגם להתמסטל.
רגע זה אלכוהול, זה מטלטל..
התחלת להרביץ לי קלות אמרת שזה הורג אותך.. ואחרי 2 כדורים ושלוש כוסות
כבר הרגשת שזה הורג אותך.. אז אמרתי לך שוב, תאנוס אותי עד מחר
חייכת ולא ידעת מה חשבת שמלמלתי סתם בהתחלה..
נכנסת והכל כאב מרוב התרגשות. גופי החל מתקפל לו בהתלהבות.
להט כשל גפרור חם, כך בערת בי מתזוזה לתזוזה..
ואני מדמיינת שאתה אחר. סתם שמן, עם כובע כחול מרפרפ לי שירים תוך כדי
נגינה על גופי. פורט על שערי וצלילים ממהרים שורקים להם ומשספגת אל תוכי
את המיץ שמסביר את הכל. נאנחת והמשכתי להרגיש שהלילה לא יכול לעבור.
לבחילות והקאות אין טעם לא כרגע. נרדמנו והגיע לו הבוקר כשהכל מבולגן.
"איך השארת כזה בלאגן?"
במזל אמא לא צפתה במחזה של הג'ז במחולות האורגזמה לתומה.
עכשיו משהסיפור הסתיים אני חוזרת לחלום בלילות על אונס של כיף,
עם תופים ומחולות. ריקוד לילי של נץ מעופף אשר רואה בעינו את מראית השחר הקרבה.
עולה עם להקת ציפורים וגן חיות לא ממושמע. צעקות החלו לכל פינה
ומאז כבר ידעתי שממך לא אשמע. כי יצרנו סיוט ופחדת מהמילה
הרגשתי באותו לילה כ''כ קטנה. עד שנשבעתי לעצמי שלא עוד מהטיפה המרה.
האלכוהול יכול לשבת בצד, גם הסם המשוגע.
אני יכולה להעביר לילות סתם בכתיבה או להסתכל בתוכך.
אנחנו יכולים גם לשכב, מבלי לדבר שטויות.
אבל להיות הזויים בצורה כזאת, זה נקרא "לחיות". ונהניתי, איך אפשר לומר שלא?
רק שאתה מחובר אליי ואני מוסתרת בעינייך.
וברגעים אלו ממש אני מתאבקת על חושיי המיסתוריים שולפת ציפורניים ומתגלה אלייך באמת ובתמים.
בתקווה שזה בא מאמת והתמימות עדיין נחושה.
כי הגיע לך לדעת.. כל מה שכלול בזה.