אמיתי ... כנסו

"אני די נרגש כשאני כותב את המילים האלו, אני יודע שהן יהיו הזכרון האחרון ממני בעולם הזה. העולם הלא צודק או הכן צודק הזה... אתם תחליטו :

מלאו לי 16 לאחרונה, אני עוד ילד, תינוק בעולם הזה...

הספקתי להתאהב, הספקתי לשנוא, הספקתי להיכשל, ולעומת זאת גם להביא 100 אחד הביתה שנתלה בגאווה על המקרר במטבח. הספקתי לומר לילדה שאני אוהב אותה, הספקתי להגיד לאמא ואבא תודה על התמיכה גם ברגעים הקשים (וכן, יש הרבה מדי), הספקתי לקנות את הג'ינס ב500 שקל וזין על הכל, כי בשביל מה עבדתי כל החופש? הספקתי לאכול את הארוחה הכי טעימה בעולם, הספקתי להכנס לאתרי פורנו להוריד סרטים ולהישאר ער כל הלילה, הספקתי לעזור לזקנה לחצות את הכביש, הספקתי ללכת להופעה של הלהקה שאני הכי אוהב, גם אם זה דרש ממני נסיעה לצפון ביום גשום, הספקתי להרביץ לילד מהשכונה שלי שתמיד היה מציק לחבר שלי, הספקתי לקחת מקום 1 בתחרות, הספקתי לרוץ ערום בים למרות שזה היה כבר דצמבר, הספקתי להישאר לילה אחד ולהסתכל על הירח, לדמיין שאנשים היו עליו ונגעו בו, הספקתי לנסות פעם אחת איך זה ללכת למבחן בלי להתכונן בכלל, הספקתי לשבת ולכתוב לכם את זה...

כל הדברים האלה הספקתי לעשות מהיום שהודיעו לי שסופי קרב...

עד אז לא היה לי אומץ. עד אז מנעתי מעצמי להינות מהדברים הקטנים של החיים. עד אז לא הבנתי מה הם החיים.

ודווקא בצורה אירונית שכזו - כשהודיעו לי שהרבה כבר לא נשאר לי, רק אז התחלתי לחיות...

אני לא רוצה לבוא ולהגיד לכם:"תהנו מכל רגע" כי זה אבסורד ואני יודע שזה בלתי אפשרי. אני לא רוצה לבוא ולהכנס לראש של כל אחד ואחת מכם שקוראים את זה ולדרוש מכם לרחם עלי ולהגיד כמה שהעולם ככה או אחר. אני רק רוצה שתדעו ותזכרו דבר אחד:

החיים האלה כמה שהם לא הוגנים , כי הילדה שאני אוהב מאוהבת באחר והג'ינס ב500 שקל בכלל לא מתאים לי וכשאמרתי לאמא ואבאב תודה הם בכלל ראו את החדשות של ערב חדש ואחרי שאכלתי את הארוחה כאבה לי הבטן וה100 שקיבלתי היה במקצוע הכי לא חשוב והנכשל כמובן במתמטיקה ובאמצע ההופעה שהלכתי אליה הייתה הפסקת חשמל , דווקא בשיר הכי טוב , והפורנו היה של סתם זקנות מגעילות , המכות שהבאתי לילד מהשכונה סיבכו אותי בתיק במשטרה והתחרות שלקחתי בה מקום 1 אפילו לא שודרה בטלוויזיה...אבל כל זה לא משנה !

כי אני יודע שעשיתי מה שרציתי לעשות וזה מילא אותי בהרגשה הכי טובה, ההרגשה האחרונה שזכיתי להרגיש בחיים האלה. אל תשמרו דברים בלב-תוציאו אותם, אל תאבדו פרופורציות-תנסו ליצב את עצמכם, אל תתביישו להגיד לאדם שאתם אוהבים אותו-מניסיון, זו ההרגשה הכי מדהימה בעולם לשמוע לשמוע את זה - אל תעצרו את עצמכם- תהיו אתם בכל זמן שנתון לכם...

ואל תשכחו אותי, כי אני לא אשכח אתכם! תשמרו על עצמכם, אני אוהב אתכם הכי...

מוקדש באהבה לכל החברים ובכלל לכל מי שאי פעם יקרא את זה!"

ד.שוהם נפטר 3 ימים לאחר כתיבת המכתב