אני אוהבת אותך3>

אהובי...


הימים והשעות עוברים כולכך לאט בלעדיך..


כול שניה שאני לא איתך אני מרגישה כאילו עוד שניה אני הולכת למות..


כול שניה אני נזכרת בנו ביחד... מדמיינת את הנשיקות שלך.. את הליטופים החיבוקים..


אני כולכך רוצה שתהיה פה לידי..


אבל זה בלתי אפשרי אני לא יודעת למה אנחנו מתרחקים כול הזמן...


אני פוחדת לאבד אותך לגמרי...


כול פעם נשבר לי הלב מחדש... ואני איכשהו מצליחה לאסוף את הרסיסים ולחזור שוב ליהות אותה אחת חייכנית ומאושרת...


למרות שכלום לא בסדר אני מנסה להראות שהכול כן.. רק כדי שאתה תוכל לראות אותי מאושרת ולשואב ממני כוח..


אני רק רוצה שתידע דבר אחד שהחים שלי בלעדיך הם לא חיים...


כל מה שקרה בינינו פשוט הורג אותי מבפנים אני מרגישה בכול שניה שעוברת שאני עומדת להתפוצץ מהאבה אליך... ואוקיי יש שאומרים שאהבה זה לא הכול בחיים.. וזה נכון אבל מה קורה שהאהבה הופכת ליהות החייים?


על זה רק אתה יכול לענות לי...


יו אני משתגעת... הלב שלי רוצה ללכת אליך להגיד ללך שאני רוצה ליהות איתך בכול שניה שנשארה לי מהחיים אבל הראש לא מסוגל הוא לא מסוגל להבין שאני לא יכולה לוותר עליך רק כי אמו לי.. למה זה ככה למה? למה פעם אחת לא מגיע לי ליהות מאושרת תמיד זה ככה אני מוותרת ונשארת לבד כעם כל הכאב העצום הזה בלב..


אני לא חושבת שהלב שלי יעמוד בעוד מכה כזאת.. יותר נכון אני מקווה שהוא לא יעמוד בה...


אני יחזור ויגיד שוב בלעדייך אין לי חיים כי אתה החיים שלי!


האהבה הזאת הורסת אותי מבפנים ותאמת שנגמר לה מה להרוס כי אני מרגישה כבר כמו מתה..


"אין סיבה לחזור שוב אליך לשקר לעצמי.. אני כבר יודעת מחר אתה לא תואהב אותי"