כתבתי לך מכתב ............... 3/>

12.12- כל כך הרבה זמן עבר מאז היום הכי מאושר בחיים שלי ...


13.2 – שבוע, סך הכול שבוע מאז היום הכי עצוב בחיים שלי ...


אני מתגעגעת אלייך, כ"כ ... אני יודעת שאתה כבר המשכת בחיים שלך, שכבר אתה בטח לא זוכר מי אני, ומה היה בנינו ... אבל רק שתדע, שאני זוכרת הכול, כל מילה, כל טלפון, כל הודעה, כל שיחה ...


אני זוכרת כל "אוהב אותך", זוכרת כל נשיקה, כל חיבוק ...


אתמול הייתה הפעם הראשונה שלא בכיתי בלילה, שהעיניים שלי נעצמו יבשות ... אני חושבת שאולי נגמרו לי הדמעות ...


אולי אחרי כל הבכי הזה אני ימצא חיוך .... אבל, אני פשוט לא מסוגלת לדמיין את החיוך שלי בלעדייך...


שלא נדבר בכלל על לאהוב מישהו אחר,מישהו שזה לא אתה .


לפעמיים בא לי לצעוק, פשוט לצעוק כמה כואב לי, כמה אני אוהבת אותך, כמה אני מצטערת על כל ריב, כל הקנאה ...


אם הייתי יכולה להתחיל הכול מהתחלה הייתי משנה את הכול, הייתי מאושרת היום ...


הכי עצוב זה שכולם לא מאמינים שנפרדנו, כ"כ אהבנו, היינו כ"כ מתאימים, פשוט הזוג המושלם ..


כ"כ הרבה סיפרו לי מה אמרת עליי, כמה שאהבת אותי ... ל-א הפסקת לדבר עליי ...


ועכשיו ? אני לא בטוחה בכלל שיש לך אפילו משהו קטן אליי, אפילו לא רגש קטן ...


הלוואי והייתי יכולה לראות אותך, לראות בפעם האחרונה ..


אפילו לשנייה, אפילו לא חיבוק, אפילו לא נשיקה, רק לראות אותך ולהסתכל לך שנייה אחת בעיניים ...


בהתחלה ? האמנתי שנחזור ... האמנתי שהכול יהיה בסדר, שזה לא אפשרי שזה נגמר... אבל עכשיו,


תקווה קטנה נשארה לי בלב, מהתקוות האלה שיודעים שהן לא יתגשמו ...


העיקר שאמרת לי לא להעלם לך, לא להתרחק .... אבל אתה נעלם לאט לאט, וכמעט שבוע לא דיברנו .


אני מצטערת , אני מצטערת שלא גרמתי לך להבין כמה אני אוהבת אותך ..


אני מצטערת שלא הבנת, שכשאמרתי שזה נגמר ... כ"כ קיוויתי שתגיד ...... לא .