זה אולי נכון לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות..

מה קרה לשמש החזקה שסינוורה את תוכן עיניי?
ולשדה הירוק הנוגע בעיקצוצים לרגליי?
מה עם האודם שהייתי שמה לכבודו.. כשרק נגלה ללבי?
מה עם הנוף שלהט עם האופק כשהתנינו אהבה לגבהים?
זה אולי נכון לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות..
לרקוד כאילו אין מחר! תרקדי.. זה בסדר, העולם מוזר.
להתעורר מוקדם גם כשאין מה לעשות! תתעוררי, זה סודר כבר
מהלך היום יהיה קוסם לך בחלומות..
את במילא מחכה למרוח צללית לבנה, להרגיש מלאך טהור.
זה בסדר שאת לא עיוורת רק רואה באפילה את הבור.
את מרגישה את הקור וממשיכה לחמם
גם כשהסתיו מגיע.. כמו בשרב קיצי.. לבך בוער.
תנוחי לך אוהבת.. תהי שקטה מהכל.. זה בסדר גם להרגיש מיואשת
להתלבש לפעמים באפור.
הבגד לובש אותך גם כשאת עירומה.. המראה משקפת אותך
בצללית שקופה אמיתית. את נערה, כולך ילדה
כשלפנייך בועטת תגלית. כולם שם מדברים עלייך ואת בודדה מתכחשת.
למה לך ילדה יפה? למה את בקושי צוחקת?
אני רואה אותך וכואב לי.. את מחווירה הולכת נמחקת.
זה אולי נכון לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות..
לדבר כאילו מחר כבר תשתקי! דברי.. זה הרגע שלך.
ללכת כאילו מחר לא תדרכי.. תלכי את יודעת את הדרך.
זה סתם להגיד לך מילים חזקות, זה סתם לדבר אלייך אילמת.
זה כואב שמתנפץ לך הלב הגדול, את לא יודעת לאן את מתרפקת.
ואת שואלת מה קרה לירח המלא שמלמל לבקש לך ברכה..
מה קרה אפילו ליום השישי שגם בו לא נמצאת מנוחה?
תישני כאילו הלילה לנצח! תחלמי כמה שיותר רחוק..
תתעוררי מאוחר כאילו זו השעה הראשונה של הבוקר! תראי שהכל בצחוק
תלבשי את הבגד שאת הכי אוהבת כשצללית לבנה לעינייך.
תמרחי את האודם גם סביב פנייך אבל אל תהי למסכה..
תזכרי שנועדת לבלוט גם במחבוא לבך נגלה.
המראה לא תשלוט בך ואת תצאי לעולם ואקרא לך ילדה גדולה..
תראי איזה תגלית עוד תהי.. כשתצא הנודדת השבוזה.
תגידי זה אולי נכון לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות
אבל לחיות במרמה? זו כבר לא רמה.
זאת הדרך הנכונה לדהות.. להשלים שהכל יכול לקרות.
להזדהות עם ההרגשה. בגרות מלאה, בגרות חלקית?
שכל מרוקן או שכל עם תכלית?
מה שלא יהיה תמהרי, תברחי.. אל תסתכלי לאחור..
תעלי תשאפי..


**הודעה קטנה
למי שרוצה שאני יכתוב בשבילו אישית שיר עם לחן/בלי לחן
שישלח לי הודעה למייל בצירוף הבקשה
nellaella@hotmail.com


אוהבת אתכם!