I'm just with you...

אני לא יכולה יותר לסבול את המצב הזה.


אני שומעת את קולך בראשי, קורא לי... מציק לי... ואני לא מבינה אם זה סיוט או חלום מתוק.


בפעם האחרונה שראינו אחד את השני, שתקתי. צחקתי. ושוב שתקתי. נישקת והלכת.


ראיתי שאתה רוצה שהתקרב עוד קצת אבל חשבתי על זה יותר לעומק והבנתי שאם אעשה זאת - אני זו שתיפגע בסוף.


אני רוצה אותך, ואין לי שום דבר לעשות נגד זה.


אפילו אתה לא מתנגד... אתה נותן לי את מה שאני רוצה אבל לא את מה שאני באמת צריכה.


אני צריכה אהבה. צריכה שמישהו יבוא אליי ומשום מקום ינחת עליי עם המשפט: "אני אוהב אותך."


אני רוצה לראות אותך בסיטואציה הזו.


אני מדמיינת את המקרה הזה ואתה הוא הבחור שאומר לי את המילים האלו.


וסוף סוף - אתה מדבר איתי על הרגשות שלך.


ידיד היית. ידיד תשאר.


גם עם הקטע שאנחנו עושים סקס.


"יזיזים", זה מה שאנחנו... וזו מילה כזו טיפשה.


נמאס לי לחשוב שיש עוד סיכוי שאשים עין על מישהו אחר כי האמת היא שאני לא יכולה לעשות את זה.


בעיקר כאשר יש לי אותך.


אני ארגיש כל כך בוגדנית ודוחה.


אם כבר אני איתך, למה אני צריכה עוד מישהו בחיי?


ככה מדברת מישהי שמאוהבת... נכון?


טוב, אז אני לא.


זה פשוט העקרונות שלי.


אני איתך אבל אין מחוייבות.


אני איתך כי אני אוהבת להישאר איתך.


אני איתך כי אני באמת לא זקוקה לאף אחד אחר חוץ ממך.


אני פשוט רק איתך.


יש בינינו כימיה, משיכה מינית וחיבה...


תמיד היינו בקשר. ואני בטוחה שתמיד ניהיה. :)


 


אני לא יודעת למה אני זקוקה לאהבה כאשר אני איתך.


אולי כדי להרגיש שיש מישהו שמחכה לי אי-שם, לדעת שמישהו מתגעגע כאשר אני לא איתו,


להבין שיש מישהו רוצה להיות איתי מאשר להיות במקום אחר, להנות מכל רגע וכל נשיקה.


להרגיש באמת נאהבת.


 


יש לנו הכל יחד...


חוץ מהמילים האלה שמבטאות את ההרגשה הזו...


 


אהבה.