השלב הראשון...המבט העצוב..חייבת תגובות!

אלירן..


"ישבת שם, כולם מקיפים אותך במבטים
אני מדברת אלייך-ואתה מאושפז בכיסא גלגלים
אתה נראה עייף וחלש, אבל לא ויתרת
יחס חם לכל הסובבים הענקת
חייכת אלינו ושלחת נשיקות
אבל אני הבחנתי בעינייך העצובות
אתה מוקף סביבך רק בכי ועצב
אני רואה אותך ובליבי מתמלא כאב
רוצה להאמין שהכל בסדר
אך בתוכי יודעת שזה רק שקר
מנסה להיות חזקה ולהרגיע את הקרובים
אבל מרגישה שאני נקרעת מבפנים
כשהחזקתי בך חשתי לפתע רגש חזק שלא הרגשתי מעולם
רגש כלפייך שהיה חבוי בי, ולא ידעתי שהוא קיים
החזקתי לך את היד ונתתי לך במצח נשיקה אוהבת
אך אתה בתוכך ידעת שאני כואבת
אז שלחת מבט שמח אל תוך עיניי הדומעות
מבט אשר אמר לי שאני לא צריכה לבכות
שאין סיבה לדאגה והכול יהיה בסדר
חייכתי אלייך חזרה ואז יצאתי מהחדר
עמדתי בחוץ, ומרחוק הבטתי בך שוב
וראיתי איך שחזר אלייך אותו המבט העצוב
"