ליד האפלה..

ליד תהום אפלה


עומדת דומם


לא אומרת מילה


מחכה כמו כלם.


 


עוברת את הגשר


הרעוע והדק


חושבת על הפשר


בעוד הגשר כבר נסדק.


 


ממשיכה ללכת


ממשיכה לעבור


ממשיכה והולכת


בלי לעצר.


 


אני ממשיכה,צועדת


והגשר רוטט


אני נופלת, מועדת


הגשר מתמוטט.


 


אני נופלת אל הבור


אשר ללא תחתית


נופלת אל השחר


והקור המשחית.


 


אני כבר לא קיימת


אני לא בעולם


עמדתי סותמת


ונפלתי כמו כולם.