רותם שלי,

איפשהו קיוותי לראות אותך שוב


שתבוא לי ככה, בהפתעה גמורה, שהפעם אתה תהיה זה שיראה אותי, כדי שלא אצטרך להתחבא, כמו לפני שנתיים


הכי הייתי רוצה שתקבל אותי כמו שאני, יפה יותר, יפה פחות, רזה יותר או פחות, אבל כמו שאני באמת...


אדם טוב, ישר, אוהב, מפנק, כנה


שתראה בי את מה שכולם רואים... כולם... חוץ ממך, שתמיד חיפשת את השלילי ביותר כדי שיהיה לך תירוץ להתרחק, תירוץ ללמה אנחנו לא ביחד


רותם, אני שומעת על חברים שלנו שהתחתנו


שהיום, 6 שנים אחרי כמה יש להם ילדים, ורק אני ואתה, אתה ואני, כל אחד מאיתנו עוד לבד, תוהה מה יכול היה להיות ומה ניתן היה לשנות, אם בכלל


רותם אני תוהה אם אתה בכלל עוד חושב עליי


לי יש תקופות שאני חושבת יותר ותקופות, כמו בזמן האחרון שאני נתקפת געגוע מטורף לנער ההוא, שהכרתי ב- 6/1/02 וכבש את ליבי מהמבט הראשון


רותם שלי, אני עדיין קוראת לך ככה, זה מצחיק


שתדע, תמיד היית ותמיד גם תישאר אהבת חיי


אולי מעולם לא התגברתי עליך. אולי לעולם גם לא אצליח


האמת היא שהייתי רוצה אותך, לנסות איתך


למה אתה לא רוצה אותי גם???


אולי יום אחד, לפני שנים, רצית


אולי גם אהבת, אני לא יודעת וכנראה גם לעולם לא אדע


אומרים שאם אתה באמת אוהב מישהו, תשחרר אותו לחופשי


אם הוא אוהב אותך באמת הוא ימצא את דרכו אליך


אם לא, כנראה שזה לא נועד להיות


יהיה מצחיק אם יום אחד, הגורל יפגיש בינינו שוב


אם יום אחד תמצא את דרכך אליי, הילדה ההיא שכל כך אהבה אותך, ושלמרות הכל... עדיין אוהבת אותך...


יהיה מצחיק...