אני לא אמות בלי האהבה שלך

אני לא אמות בלי האהבה שלך אבל משהו בפנים כואב לי כנראה זה הלב שלי לא רוצה לאבד אותך, אני לא אמות בלעדייך אבל תדע לך שאני תמיד אזכור אותך. אני לא חייה בבועה וורודה ששם הכל טוב ונפלא אני חייה במציאות שבה לפעמים לא הכל טוב, שמה קצת כואב, קצת קשה, קצת קשה בלעדייך. אני יודעת שאתה לא שלי לנצח כבר ממזמן הפסקתי להאמין ב"נצח", ואני יודעת שזה הולך וקרב ה"בלעדייך" הזה כי אני הולכת ומאבדת אותך, זה יותר מידי קשה וכשלא הולך אז לא הולך.. באיזשהו שלב צריך להפסיק להילחם, להבין שאנחנו לא יכולים להיות ביחד - אנחנו באמת לא יכולים להיות ביחד, את כל הסיפור היפה הזה מהאגות מכסים שקרים, בגידות, דמעות, פרידות ולהתחלה המושלמת לא ניתן להחזיר וזכרונות לא ניתן להרוג, ואני זוכרת הכל וזה מה שכל כך מכאיב, פעם אתה פוגע פעם אני פוגעת זה לעולם לא ניגמר, לעולם לא יגמר אלא אם כן מישהו מאיתו יקום ויגיד להתראות, כן כואב לי לשחרר אותך בעולם הזה אתה היחיד שהצליח להבין אותי, כנראה שלא עד הסוף, כי כשהתסלכתי עלייך והלב שלי צעק 'אני אוהבת אותך' אתה לא שמעת, אתה ראית את הדמעות בעיינים שלי הסתובבת והלכת, "אני לא יכול לראות אותך בוכה" אני לא יכולה לראות אותך הולך - אני בוכה בגללך אני בוכה בלעדייך, ועכשיו מתברר שאני בוכה גם איתך, רע לי, רע לך - זה מוטרף, אבל אני לא אמות בלי האהבה של למרות שאני יודעת שאתה אוהב, גם אני אוהבת.