אז איך אתה מרגיש היום?

עצוב שהמצב רוח שלך תלוי בכמה מילים של בנאדם אחד.
שלפעמים אתה לא יכול להחליט איך תרגיש עד סוף היום!
נכון.. אומרים שבנאדם יכול לשלוט ב"איך שהוא רוצה לסדר את מהלך יומו" אבל...
כמה זה באמת עצוב להרגיש תלוי. גם אם זה בטיפה.
הלוואי והיה אפשר לפרמט חלק מהדברים שנאמרים.. כשלפעמים,
אין דרך חזרה מהם.
זה מציק, מכעיס ועוד יותר כואב לתת לאותו אדם להצליח לגרום לך להרגיש כזה!
אתה יושב בחדר ושובר את הראש.. מה לא עשיתי בסדר? איפה טעיתי?
ובכלל.. מה הלאה? ואז האגו מתפרץ החוצה ומדליק לך נורה אדומה שמכוונת אותך
להשתחצן מול עצמך ולהרגיש יותר.. קצת יותר.. ולמה שאני ידבר? שהוא זה שיצטער.
אבל אם נחשוב קצת יותר עמוק.. גם לנו יש תפקיד בחייו של אחר גם מבלי לראות
איך זה מתסכל כל השרשרת המציאותית הזו שתולה אחד אחר השני.
אנחנו לא היחידים בעולם שנמדדים על מצב רוח. הוא בעצם זה שיכול לשנות וגם משנה
את היממה שלנו. את איך שנלך לישון. עם לחצים.. בלי לחצים.. עם מחשבות טובות או רעות..
עם כאב בלב או חיוך אוהב.. ואם בכלל שווה לחשוב או שלא.
כל יום זה קורה וכל יום זה דבר אחר. אתה אף- פעם לא תלמד באמת איך לשלוט בזה.
רבים עוברים ושבים מולך וכל היום יכול להתבאס או להצליח לך.. זה גם מה שאתה משדר
אבל תמיד יש את האחד הזה.. שיכול להפיל את המפולת ברגע.. יכול למוטט מתכת בשניה
ולנפץ לרסיסים יום נפלא. לעומת זאת יש גם את היום שיכול לעבור נורא, עצבים וכל שאר הדברים השליליים..
ובתוך רגע, מה שאחרים ניסו לדרבן אותך לשכוח ולהמשיך הלאה.. דווקא המילים הקטנות והבודדות
של האחד המיוחד הזה ישנו לך.. הן אלו שבאמת יעזרו לך.. אלו שבאמת תשב ותשמע..
וזה כואב לרוב כשזה בא מתוך אהבה.. לדעת שאתה נותן לבנאדם אחד את הכוח לשנות הכל ומאמין
שהוא יעשה את זה על הצד הכי טוב.. אבל כואב כשזה הפוך ודווקא יוצא הכי מבולגן.
עצוב שהמצב רוח צריך להיות תלוי במילים.. בציפיות.. בהרגשות..
עצוב שאתה לא יכול להתעורר בבוקר עם חיוך ענק ולהגיד..
"גם היום בלילה כשאחזור, אהיה הכי מחוייך וארגיש כאילו זה יומי האחרון..."
תנצל באמת כל דקה? או שתשב שם ותתחיל לחפור לעצמך בראש?
הלוואי וכל אחד היה יודע את התפקיד שיש לו אצל אחר וככה המון דברים היו משתנים..
גם איתך זה ככה.. גם איתי..