יש תקווה...

יושבת בחדר והדמעות פתאום זולגות


סתם בלי סיבה והן לא מפסיקות


מה קורה? למה העצב? למה הדמעות?


כשאני עם אנשים אז מצחיק-כייף לחיות!


אז למה לבד אני רק רוצה להיעלם


מה עשיתי רע? על מה אני צריכה לשלם?


רוצה לשיר לרקוד רק לשמוח


את כל הבאסה הכאב רוצה לשכוח


לא לחשוב על מה שהיה לא לחשוב על העבר


רק להנות לחיות את המחר


אז די כבר עם העצב הכאב די עם האכזבה


כי עדיין יש תקווה בעתיד תהיה לי אהבה...