נגמרו לי המילים...

מול הפחד מול הכאב


נגמרות לי המילים...


מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב


שהבנתי את השקר.. הכאב בי קיבל משמעות..


ומה עושים עכשיו.. את עיניי עוצמת


את אוזני אוטמת רוצה להתנתק לכמה רגעים


מהמציאות שנפלה עלי..


כי לא ידעתי עוד אחר יותר קרוב..


ועכשיו עלי להתרחק שוב ממי שאני אוהבת..


אך עושים את זה... מהי הדרך הנכונה..


מנסה ללמוד שוב מה זה לאהוב..


אך הזמן לא מרפא הוא רק מביא הקלה..


המילים באותו רגע נכנסו לליבי חתכו כול חלק שלם שהיה


ופתאום , פתאום הרגשתי קטנה והעולם גדול


הכול מסבבי נע מהר.. לא מצאתי את עצמי


ובין כול הכאב אבדתי הכול.. שבירי זכוכיות


חלומותיי זהרו באותו הלילה...


גילתי את השקר שחייתי בו..


איך רציתי ואתה לא על איך שהיא ואיך אני לא..


אני לא יחזור אני לא יחשוב...אני לא ירגיש יותר..


לא לסלוח לחינם תן לי כוח לשכוח לעולם...


ועכשיו... שהאמת מולי נמצאת לא נשאר דבר לעשות..


אין למה עוד להילחם.. ברגע שמילותיה חדרו לליבי..


ברגע שהבנתי כמה טיפשה הייתי...


ליבי מת יחד עם האהבה הזאת..


מול הפחד מול הכאב לא נשארו לי מילים..


אני לא יודעת אם אוכל לשכוח כול כך מהר..


אני לא יודעת אם עליי לחזור להילחם עוד פעם אחת


כדי לאבד אותך שוב...


אולי זה יהיה בסוף שתאהב אותי באמת...