לך

רותם שלי,


מראים עכשיו בה"ד 20 בטלויזיה...


אותו מקום בו הכרתי אותך לפני 6 שנים וקצת...


אותו מקום יחידי בו הייתי מאושרת לצידך


רותם, כל כך לא רציתי שאותה תקופה תיגמר לי, ידעתי מה יבוא אחריה...


הבדידות, הריקנות, התקופה בלעדיך


היום כבר 4 שנים, 3 חודשים ו- 27 ימים שלא נפגשנו


בתקופה הזאת בלעדיך למדתי להמשיך הלאה, למדתי להניח לעבר, גם אם בעל כורחי


אני עדיין חושבת עליך, בתקופה האחרונה יותר מתמיד


אני גם מאוד מתגעגעת אליך, לתקופה שלנו ביחד


כשהיית בא לחפש אותי ואני אותך, שנינו בתירוצים מטופשים של מתבגרים, של חיילים צעירים...


התאהבתי בך בשניות, מהרגע שנפגשנו ואיפשהו אני חושבת שגם אתה אהבת, למרות הכל


אולי יום אחד עוד ניפגש, אולי יום אחד נוכל לשנות


אולי יום אחד נוכל עוד לחוות את כל מה שמעולם לא היה


אני עדיין אוהבת אותך, זאת האמת


אולי אחרת, אולי בכעס, אולי בכאב, אולי באכזבה, אבל עדיין... למרות הכל... אוהבת אותך