מיכתב לאהובי!!!!

מיכתב לאהובי ...כמו בכול יום באותה שעה ..אני כאן בכדי ליכתוב לך אהובי ....אני


נושמת ומוציאה..לא מאמינה שזה מיועד אליך..שעד לפני ארבעה ימים אתה זה שישנתה אצלי


במיטה..אתה זה שנישקתה אותי לפני שנירדמתי..אתה זה שמחבק אותי כול הלילה ..ובין

סיבוב לשני לוחש לי עד כמה אתה אוהב אותי..מאמי הריח שלך עדיין דבוק אצלי ..חשבתי


שזה דבר שיחלוף אבל לא ..זה נידבק ..אתה הולך איתי לכול מקום..אני פוחדת ליכתוב

כיאלו אין יום שתחזור אלי ..אבל אני מיתגברת ויודעת שמהר מאוד נהיה ביחד..מהר מאוד


אני יחוש שוב את מגע ידיך ...ישמע שוב את המלים שמצלצלות לי באוזניים עד

עכשיו...אני אוהב אותך....כול הטלפונים שלך היום רק נתנו לי כוח להמשיך אפילו שלא


שמעתי אותך..ידעתי שאתה חושב עלי...אבל אין לך מוסג כמה אני חושבת עליך...אני לא רק


חושבת אני מדברת איתך כילו אתה לידי..כיאלו אתה איתי ברכב ואני נישענת עליך טמנשקת


אותך כמו שאתה אוהב..הכול מזכיר לי אותך...אין מצב שאני לבד אתה איתי כול

הזמן...יכול להיות שאני חולמת...אני שוב ושוב מעירה את עצמי..שזה לא חלום זה מציאות


מרה מאוד..מציאות שלא לקחנו בחשבון..הסבל שלי הוא כפול..אני סובלת לשנינו .הגעגועים


שלי מגעים עד אליך..אני חוצה חומות ..יושבת לידך והכול בדמיון...פעם רצתי לדמיין


דברים ולא יכולתי .היום אני לא רק מדמיינת אני חשה את הדברים האלו ממש כמו

שהם...אני נוגעת בך..מנשקת אותך...מחבקת אותך...והכול בדניון...אותי זה מרגיע..לי


זה נותן חיבור חזק אליך..לא ידעתי שככה זה יהיה אים לא ניהיה ביחד..זה קשה ?מילה


קטנה שאין לה משמעות ..זה סבל גם מילה בלי משמעות...לא להיות איתך...אי אפשר להגדיר


את ההרגשה הזאות בשום מילה ..זה לא חוסר. זה ריקנות..זה בדידות...זה בור עמוק

שניפער לי בלב...מה שאני יודעת שאתה תחזור..אני לא יתן לך ללכת בחיים...אני אוהבת


אותך הכי הרבה בעולם מילת אהבה היא כלום לעומת מה שאני אליך אהובי........שלך דינה