המילים האחרונות

אתה ראית את מה שראית ושמעת את מה ששמעת - הסתובבת והלכת מבלי שהספקתי לומר, להסביר את האמת מאחורי הכל. עשית את הבחירה שלך והמשכת קדימה, השארת אותי מוצפת בגעגועים מטורפים למשהו שבכלל לא היה. ואני עדין פה כרגע מנסה להבין איפה בידיוק זה נגמר, באותה נקודה שהסתכלת עלי מלא באכזבה והלכת או אפילו לפני, ואותו הפרצוף הנעלב היה סתם תרוץ עלוב כדי שלא תצטרך להסביר דבר. אבל אני לא צריכה הסברים, הבנתי לבד ואם אי פעם חשבתי לבקש סליחה על מספר מעשים שלי אז תדע שאני לא מצטערת כי גם ככה לא אכפת לך. כואב לי הלב ואני מתגעגעת אלייך, אני פה בפנים הרגשתי משהו יפה וגם אם בשבילך זה היה סתם, גם אם לא הרגשת דבר זה לא משנה, כי אני הרגשתי את מה שהרגשתי ולמספר רגעים, חשבתי שאני שלך ושאתה שלי - לגמריי שלי. זה לא החזיק מעמד הרבה זמן אבל אני זכיתי להבין, להרגיש, לחייך - לחייך בבוקר מהודעה ממך, לחייך מהדגדוג הנעים שעבר לי בבטן כל אותם חודשים ומהציפייה המרגשת הזאת, לצפות לך, תבוא - לא תבוא, תפתיע - תאכזב. עברתי הרבה וזה בכלל לא משנה שאתה לא. כי אני הייתי אמיתית, המילים שלי היו אמיתיות - כשאמרת שאתה מרגיש אליי רגשות חזקים אני אמרתי שגם אני וזה היה אמיתי, הכי אמיתי שאפשר - הדמעות שעל הלחי שלי עכשיו גם אמיתיות וגם הזכרונות שאני כל כך רוצה להעלים אמיתיים, עכשיו אני מתחילה להאמין שהאמת - כואבת, כואב לי ואני לא מסוגלת להמשיך עכשיו, לא בלעדייך. במספר מבטים, במספר מילים עשית את זה - ריגשת אותי והרגשת אותי בו זמנית. אני לא אשכח דבר


המשך חיים נעימים


אירה