ל*את!ש=> רק לאל! ש*ש סבלנ!ת<=ש!!ה כנ*סה

החלטתי להקשיב לכם ולא לתת לאותו האחד פשוט לגמור אותי הבנתי שאני לא צריכה לתת לדיכאון לגבור עליי..אני חולה על כולכם..>ויצא לי טיפה ארוך..אז לכל אלו שיש סבלנות שיקרא בכיף ובסוף שרשום תגובה..!

***************************************

אותה הילדה היא כבר לא אותה אחת

אותה האחת השתנתה בגללך,בן אדם

אהבת אותה, העפת עליה חיבה

אך היא נגמרה באותה האכזבה

אתה עכשיו חי באושר

ואותה האחת חייה על זכר

כל הזכרונות האהבות הרגעים המקומות,

הכל פה לצידה.

כל ריח חולצה טעם ורגע

מזכיר אותך

היא אצלך על הקירות בתמונות

ואתה אצלה בתוך הלה במוח והנשמה

היא כבר לא ילדה, היא כבר לא שמחה

כל מה שהיה לבן בעייה נהפך לשחור

כל בוקר קמה ללאת ברירה כי אינך איתה

חייה בלי חשק ובלי אהבה,

והכל בגללך..ה-כ-ל בגלל אותה האכזה..!

*****************************************

עוצמת עניית..> חושבת עלייך

לא שווה אני בלעדייך

אתה אל אחרת הלכת

ואותי כבר שחכת

כמו כל זכוכית שנשברת

כך אהבה שילי כלפייך מתאכזבת

כל מה שאני יודעת שאתה זה מאור עניי

ואותך לא אשכח כל חיי

אפילו שהיה זה רק כזיכרון

או סתם כילד טיפשון..!!

****************************************

חושבת מה לך אני עשיתי?

איך ולמה עלייך נדלקתי?

למה בך התאהבתי?

ואת האופי אהבתי?

למה כל מה שלבן נהפך לשחור?

למה מה שטוב הופך לרע?

למה אלוהים כל-כך אכזר?

ולמה כך בי הוא פגע?

למה חצי לב לא יכול להיות שלם?

למה אני ואתה ניפרד לעולם?

אולי חסרה לנו טיפת אהבה?

אולי באמת לא אוהבים?

אולי סתם נדלקים?

ואלי סתם לא רוצים להיות לבד,

מחפשים נחמה אחד בשני?

אולי אולי ואולי אבל האמת היא שונה.

האמת היא שאני ואתה נאהב לעד

אך לא נהיה לעולם יחדיו..!

****************************************

לפני כמה שנים על ברכייך ישבתי וסיפור שמעתי

סיפרת לי על אותם המאושרים

ועל אלו שסבלו, ואני כל כך נהנתי לשמוע

כל סיפור היית מסיים:"והם חיו באושר ובעושר עד העצם היום הזה"

ואני כמו תמימה וקטנה האמנתי לכל מילה

יום לפני הלכת סיפרת לי על הנסיך על סוס לבן

סיפרת שהנסין בנסיכה התאהב

האמא לא נתנה לנסיכה להיות אם הנסיך כי הוא האויב

אך בסופו של דבר האהבה ניצחה והתגברה

האמא לא נתנה מנוח והרעלתה את בתה

בתה מתהבגלל אותה האמא, אך לפחות מאהבה

ואני רק נהנת ושמחה איזה יופי של סיפורים סיפרת לי

קצת עצובים וקצת שמחים אך כמו באגדות גם אצלי שחור לבן

גם אצלי שמחה ועצב,בכי ואושר

יום למחרת אתה סבא הלכת לשמיים להיות לי כמלאך

פרשת כנפיים ואתי נטשת

ומאותו הרגע הרגשתי באגדותבגלל אותם הסיפרים

אהבתי והתאכזבתי

שמחתי ובכיתי

אושר ועצב

עד שהגיע הנסיך שילי, נסיך שחשבתי שהוא שילי לעד

כמו בסיפורים ואני התרגשתי כי אניה נסיכה.

אהבנו, נשקנו, ושמחנו

אך הגיע המכשפה שבינינו הרסה

הוא הלך איתה,ואותי עזב נטש כמוך..!

ואני לבד בעולם אכזר..

בוכה לאלוהים ומבקשת חנינה

אך איפה כולם עכשיו?

הלכו לאחרת כמו הנסיך שהלך אם אותה האחת

אז מה סבא אמרת שתשמור עליי

אולי נגמר לך כבר הכח? :( :( :(