נכשלתי :(

חשבתי לעצמי, על העבר שלי
הייתי איתך יותר מקצת רגעים
יותר מכל תזוזה קטנה שבלב
התרגשתי, אולי כי אז הבנתי
שהייתי צריכה לראות אותכם יחד

פשוט להתעלם מהכאב הזה.

ויתרתי על העתיד שלי, הסתבכתי
ויתרתי על האהבה שלי, נשברתי
ואיבדתי את עצמי, התגעגתי
לאחת שהייתי לפניך.

מתמודדת עם השקט, והצלילים
שלוחשים לי בקולך, תחזרי.
אבל אחזתי את עצמי ואמרתי
שאתה לא אמיתי. שזה לא אהבה.
אהובי אני יודעת שאפעם לא ויתרתי
אבל הפעם נפגעתי קשה כל כך.

ויתרתי על הכול כבר.
הייתי יכולה להצליח.
ויתרתי סתם ככה
כשכל מה שהרווחתי
זה שנאה, שנאה גדולה.

הרבה פעמים צעקתי על עצמי להירגע
ושאסור לי לתת לך לנצח.
ואני לא בוכה יותר.

שיקרת לי, אבל אני חזקה יותר עכשיו.
ולא תוכל לשחק בי יותר.

התגברתי על העובדה שנכשלתי
הבנתי שדברים לא יהיו אותו דבר בלעדייך
החלטתי להמשיך הלאה.