מאז הנשיקה הכל השתנה...

מאז הנשיקה הכל השתנה.. הפסקת להתקשר ולשלוח הודעות שאתה מתגעגע ואוהב.. כל פעם
שאנחנו נפגשים אתה כן קרוב ובזה כן התקרבנו אבל אני מרגישה שגם דיי התרחקנו..
אומרים לי שרואים לך בעיניים שאתה באמת מאוהב וגם אומרים לי שדיברו איתך ושאמרת
שאתה באמת אוהב.. אז מה פתאום קרה??.. אז מה אם אתה ילד ביישן?? דווקא עכשיו אחרי
שסופסוף עשית את הmove? אני יודעת שלא נגמר לך אליי ושאתה עדיין מרגיש ואפילו יותר
אבל למה אתה כבר לא מתקשר? ולא שולח הודעות שאתה מתגעגע ואוהב?... אולי אני רק
מגזימה ולוקחת דברים בהגזמה ואני מנתחת כל דבר ודבר ותמיד חושבת על הרע מכל, אבל מה
אני אמורה לעשות??.. לדבר איתך על זה אני לא יכולה.. אם רק היית יודע מה זה עושה
לי..בחיים לא הרגשתי ככה לאף אחד וזה אוכל אותי מבפנים שאני לא יודעת מה קורה
איתנו.. אז אחרים קוראים לנו חברים, אבל למה אתה מחשיב אותנו??.. אתה שולח רמזים
אבל אני צריכה לשמוע במילים!.. ואני לא רוצה יותר לחכות לטלפון ממך או לאיזו
הודעה.. מאז הנשיקה עבר שבוע.. שבוע לא התקשרת! רק פעם אחת כי ידעת שמשהו קרה לי אז
התקשרת לשאול מה קרה ואני לא סיפרתי לך כי איך ציפית שאגיד לך אם זה עלייך?!?!..
אולי זה נכון מה שאמרו לי ושאתה מרגיש שאני לא סומכת עלייך אז מאז לא התקשרת אבל אם
ככה אתה חושב אז אולי תשאל אותי כדי להיות בטוח?? אני לא רוצה לזרוק לפח מה שיש לנו
כי בנינו משהו נפלא משהו מתוק משהו שאני לא רוצה שיגמר אף פעם..

אז אולי זה נכון... ואני באמת מגזימה אבל מה אני אעשה שזה באופי שלי להיות
פסימית?!.. זה לא שאני לא מנסה... אולי זה בגלל שאני כל כך אוהבת אותך ואני מפחדת
לאבד אותך?.. אני מנסה באמת מנסה.. עכשיו שאני חושבת על זה..הייתי כל כך טיפשה
לחשוב שבאמת השתנה משהו לרעה, שהתרחקנו.. זה רק בגלל שאני מתגעגעת ואנחנו עכשיו
בעומס של בחינות והרי ברור שאם לא היה לך באמת אכפת ממני לא היית מתקשר אליי לבדוק
מה קרה כששמעת שאני עצובה...