הביטול האינסופי_ כן.. שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך.

תמיד כשאני לבד, דווקא כשהגשם מכה בחוץ אני חוזרת להיסטוריה ישנה.
מוצאת איזה סרט להתנחם בו ושוב כולי כעוסה ובודדה.
אבל כשאתה מגיע, החלל מואר! עכשיו אני יודעת להסביר את אותו דבר מוזר.


העיקרון הוא שזה לא ממש נתפס.
הרי התחתנתי עם הלב שלך! אני צמודה לו! מאוהבת בו! סוגדת לו!
ועכשיו מה? אני גרושה? גרושה ומגורשת. עלובה ומתבודדת.
מתגעגעת לתותים עם השוקולד שאכלנו אז.. כשהחלטת להישאר לישון..
איך קפצתי משמחה שזה לילה של חיבוקים ובלי הדובי שנועץ בי מבטים
את לבד אין מי שיהיה ליד! והיה נמאס לי ממנו רציתי להעיף אותו
אבל היה עליו חיוך קטן כשבאת. אותך הוא אהב, אותי לא.
שיחקנו פיסול אירוטי.... איך היית משוגע על המשחק הזה!
צחקת שבחרת להעמיד אותי כמו כלב, עירומה למעשה.. מושפלת על ארבע
ואתה צוחק, לוגם מהוויסקי ואז עובר לוודקה.
קראת לי וודקה.. כי ידעתי למסטל אותך ולהשאיר טעם עד מאוחר.
הדובי לא אהב את המשחקים תמיד הנחת אותו על הכיסא כשגבו מופנה כלפינו.
איך לא אהבנו שהוא מסתכל אבל עלייך הוא לא כעס. ואני שתמיד
דאגתי לשים לו שמיכה, הוא שנא אותי אני בטוחה!
אז הנה קשה לי לקבל את זה, ועוד הרבה זיכרונות מתוקים.
רשמתי הכל בקיצור אבל זה סיפור עם הרבה מהלכים.
כן.. שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך ועל הביטול האינסופי
כשסובבת את פנייך. נפשך כבר לא קראה לי והמשכתי לחכות בלילות.
את הדובי מזמן העפתי, שניכם גורמים לי לבכות. עכשיו אני משחקת עם עצמי
עומדת כמו כלב בפנים עצובות מול המראה בוחנת איך יכלתי להצחיק אותך יותר
עד כמה אהבלה יכלתי להיראות. אבל החיוך שלך כזה זוהר, רחוק מלהיות משפיל.
עכשיו אתה מחבק אחרת והולך לישון אצלה. אפילו את הדובי בטח איזה ילד קטן מצא
וטוב לו שם אני בטוחה.
מה אתה באמת משחק גם איתה את מה שאנחנו שיחקנו? יכול להיות שהיא יותר טובה?
אתה צוחק יותר איתה? למה אתה כבר לא עונה לייייי?
הביטול האינסופי הזה מחורר בי! הנה רצית לראות אותי שפויה.
בלי וודקה, אפילו לבושה!
לבד כל הקטע הזה לא שווה אני צריכה אותך חזרה. ואין מקום לעוד משתתפים
למרות שהמשחק רב מכשולים. אני יכולה להיות לך גלגל הצלה, והייתי.
אני יכולה להיות שם בשעת צרה, ועניתי.
אני יכולה לעמוד מולך, וקפאתי.
כן.. שוב אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך. ובכיתי!
העיקרון הוא, שזה לא עוזר. חלק ממך תמיד נסחב איתי ותמיד גם מדבר.
ועכשיו מה? אני צריכה לשקוע? להמשיך לשחק לבד?
אני לעומתך לא עם אחר. אני שלך לעד!
מחכה ללילות, לאסוף עוד ערימת זיכרונות ולשכב בערימת ייסורים.
אני אפילו מחפשת דובי שייחבר מחדש, אולי אפילו את אותו הדובי שהשארתי מאחור.
לא תיארתי לעצמי שככה לבי יקטן כשתפסיק אותי לאהוב!


וזה מוסר השכל חשוב שכאשר אוהבים.. יש אור בחלל שנוטה להיות חשוך רבות
ולפעמים כל האור הזה יכול להכבות. בחיים לא תדעו כמה חושך אנשים שנותנים אור
ישאירו מאחוריהם. והם לא ידעו לעולם, כמה הם היו עבורינו?
אולי זאת טעות שלי אולי שלך ואולי של שנינו!
אבל מה שבטוח, הביטול הזה ביטל את כולי.
אני כבר לא זוכרת את עצמי, אני לא אני!
מי אני?