לנושי הנצחי שלי.

אני אוהבת אותך.


ככל שעובר שהזמן אני רק מבינה את זה.


היינו יחד שנה וחודשיים. הייתי הכי מאוהבת בעולם.


למרות כל הבלאגנים שהיו בנינו, למרות ההתנגדות של אמא שלי, למרות הפרידה שכפו עליינו לא הפסקתי לאהוב אותך אפילו לא לשניה אחת, מעולם לא רציתי שיהיה לך רע מעולם לא רציתי לפגוע בך. תמיד רציתי את ההכי טוב בשבילך תמיד הערכתי אותך.


תמיד אהבתי אותך. תמיד אוהבת. תמיד אוהב.


הכי פגע בי שאחרי הכל, אתה ניפרד ממני. אני מעולם לא יישכח את אותם המילים.. "אני אוהב אבל לא יכול להמשיך ככה.. אני לא יודע כבר מה אני מרגיש.. אני לא אוהב אותך.."


איך אפשר לשלב את שלושת המשפטים האלה בשיחת פרידה אחת? לשלב אותם ולא להרגיש אותם באמת, לא להאמין בהם באמת.


אני יודעת שכל מה שעשית היה בשביל שיהיה לי טוב. בשביל לעבור את זה בשקט. בלי בלאגן. אני מעריכה אותך על זה. אני מכבדת אותך על זה. אבל עדיין פגועה. לא יודעת למה אני עדיין פגועה.


עברו מאז חמישה חודשים.


חמישה חודשים שבהם רבנו המון והשלמנו המון.


חמישה חודשים שבתוכם יצאת עם חברה שלי, היית עם אחרת, נגעת באחרת, לחשת לה מילים שלחת לי, הענקת לה יחס כמו שהענקת לי, רצית להתאהב בה כמו שהתאהבת בי.


אני כותבת ורועדת. לא מקור, מכאב. כואב לי לחשוב על זה ולהיזכר בזה.


אני לא מצליחה לנתק את המחשבה הזאת שנגעת בה, שניסית לאהוב אותה.


אני יודעת שאתה אוהב אותי, אני יודעת שעבר זמן, אני יודעת שהיא כלום בשבילך, סתם עוד ידידה מעצבנת אבל זה עדיין כואב, צובת לי את הלב. מכאיב לי כ"כ.


היום אנחנו מנסים שוב.


מנסים להוכיח את המשפט האהבה מנצחת.


כמה שאני רוצה שזה יצליח. כמה שאני אוהבת אותך. כמה אני מתפללת שנחזור להיות יחד, מאושרים.


אבל זה לא עובר. אני מתפללת יום יום שהתחושה הזאת תעבור לי.


מתפללת יום יום להרגיש שוב שלמה איתך.


בכל פעם שאני רואה אותך אני רוצה לחבק אותך, לנשק אותך אבל לא מסוגלת.


כל הזמן עובדת בי ההרגשה שנגעת באחרת, שייחסת לה חשיבות כמו שיחסת לי.


תעזור לי למחוק את התחושה הזאת.


אני כ"כ אוהבת אותך. תעזור לי למחוק את זה.


מקווה שיהיה טוב.


שלך לנצח..


בובי שלך :)