מבולבלת...

את בטח לא תיקראי את זה וגם אם כן את לא יודעת מי אני...הייתי רואה אותך הרבה כי אנחנו גרות באותה שכונה.אבל הייתה את הפעם ההיא שהיינו כמה חבר'ה ואת היית אחת מהם הייתם שונות ממני,את שונה ממני אבל באותו יום הבנתי שאני כמוך כי אני לא מצליחה לשכוח אותך.כל פעם שיוצא לי לראות אותך אני מתמלאת בכזו אושר היום שלי פתאום ניהיה יותר טוב.וכשאני לא רואה אותך אני מתגעגעת אסור לי לחשוב עלייך אני חייבת לצאת מהמחשבות האלה אבל תמיד נמשכת אליהם.כשאני רואה לסביות אני מצד אחד אומרת שאני לא כזו כי אני אוהבת בנים.מצד שני אם היו אומרים לי לבחור בינך לבין לא יודעת מי הייתי בוחרת בך.את היחידה שבאמת גרמה לי לפקפק בזהות שלי,אני לא יודעת מי אני מה אני אני מפחדת להיכנס לזה אבל אני מאוד נמשכת לזה והכל בגללך בגלל הפעם ההיא שראיתי אותך מתנשקת עם מישהי זה משך את משכת אותי את סיקרנת אותי.רק אתמול מישהי שאלה אם אני מכירה אותך ואמרתי כן ואמרה לי שאת מאוד "שווה" ושאם היא הייתה לסבית היא הייתה יוצאת איתך לא ידעתי מה להגיד שתקתי.


בכל מקרה שירה שתדעי שיש מישהי שלא מפסיקה לחשוב עלייך...