הדרך לשכוח...

אתה יכול ללכת עכשיו.. באמת זה בסדר לפני כמה זמן היית מוצא אותי בוכה אבודה מה העשה אחרי שתלך.. אבל היום אני זאת שפותחת את הדלת בפנייך..


ובבקשה שתלך אל תביט לאחור כי את פניי לא תמצא כי את עיניי רטובות לא תזכה לראות אני מבינה שזה הזמן להפות לשחרר אותך מהמועקה..


כי שבפניך הבטתי ראיתי איך האהבה מתה ראיתי את האמת מול עיניי שאהבה מעולם לא הייתה בעינייך זאת הייתה רק אשליה ועל זה מאשימה את עצמי הדחקתי את האמת


והיום היא ניצבת מול עיניי בצורה הכי כואבת.. זה בסדר אהוב אל תרגיש רע עם עצמך קח את הזמן ללכת רחוק מכאן כי שכחתי כבר מה אני מחפשת בחיי והגיע הזמן לבכות עכשיו..


כי שכחתי איך אהבה צריכה להיות כי שכחתי מעצמי ועכשיו האהבה שלי אליך עם הרוח הולכת רחוק בשמיים מלאי כוכבים איפה שהתחילה..


זה קשה מידי בשבילי אשאקר אם אגיד שליבי לא מרגיש פצוע שאין בי פחד מה יהיה אחרי כול זה אחרי עזיבתך אבל אין לי ברירה..


אין לי את הכוחות להתמודד עם מה שלא אמור להיות להתחיל לא נועדנו לה והיום היא בורחת עם הרוח.. ושוב הבדידות נופלת עלי ושוב הריקנות מתחמקת מתחת לדמעות..


אני יודעת שהחלק הקשה החלק הכואב באמת יהיה שאשאר לבכות שהלך ברחוב בלי ידך שתחתם.. שהביט לשמיים לבדי.. שאבין שלא תחזור יותר אף פעם.. שלא תהיה חלק מחיי כמו שראיתי בחלומותיי..


והדרך לשכוח אותך לא תהיה קלה אבל אני חייבת כמו שהיום אני חייבת לתת לך ללכת.. אני לא מבקשת דבר.. לא מבקשת שמידי פעם תיזכר בדמותי לא מבקשת אותך שיום אחד אולי תחזור.. איני רוצה בזה כלל רחוק מהעין רחוק מהלב עדיף ככה..


אני רק רוצה שתדע שאהבתי אותך כמו שלא אהבתי אף פעם שהרגשתי שלמה בפעם הרשאושנה.. אילו ידעתי מה שאני יודעת היום הייתי נותנת לך ללכת כבר אז אל תבקש סליחה.. שתינו יצאנו אשמים בסיפור הזה..


לפעמים אני רוצה לקרוא לך שתשוב שננסה לתקן את מה שנהרס.. אבל אני יודעת שלא תשמע קולי והיום הדלת נפתחת בפנייך לדרך חדשה..


להתראות אהוב יקר.. כן אתה עדין אהוב יקר עדין אהובי.. כדי לתת לך ללכת הייתי צריכה כמה רגעים אך לשכוח אותך ייקח יותר זמן משציפתי..


שלום זאת מילה טובה מידי אז אומר להתראות כי הדלת נסגרת והאורות חשכו.. וליבך שייך לאחרת...