לחלום אותך_תמיד כשאתה, הולך בדיוק.

לפעמים אני מרגישה שזה חונק כמו סיגריה בדיוק.
אתה חסר וקשה לדבר ולהסביר את אותו רגע. הדאגה שלך אליי הפכה אותי למכורה. מכורה אלייך.
האהבה שאתה נותן לי, עשתה אותי חזקה יותר. חולמנית אפילו.
היו מצבים שהרגשתי לא בטוחה ועדיין מהססת, מרגישה שלכל דרך בה אפנה, אני טועה. אני יטעה.
המילים החזקות שלך תרמו לי ונתנו לי לראות את כל זה. את כל מה שהיה ועדיין אין, אבל יהיה. אני עדיין חושבת שמלבדך, אין אחר.
אתה הדבר הכי חזק שהיה לי. אני אוהבת אותך כמו בהתחלה ואף יותר (בשביל הדיוק).
החיוך הכובש והמרגיע שלך, נותן לי לעצום עין כשהפחד עולה ואיתו השיתוק.
אין לך מושג כמה כבר נתת, גם אם לפעמים זה כזה נראה אחרת.
אולי חלש כמו בערפל כזה ואז אני מרגישה שאני עיוורת.
אבל את כל הדרך שאתה סופג בשבילי ולפעמים אני כל- כך מצטערת.
שאני נותנת לך לכאוב ואפילו את עצמי בו- זמנית שורפת.
המצב לפעמים מכשל וקשה להסביר ולראות את התמונה. אבל אתה הכי טוב שלי. אתה. רק אתה!
יש ימים כמו זה, שאני עכשיו כותבת לך.
שאני מרגישה שכל- כך הרבה רוצה לצאת. אני אפילו לא מזהה מה.
לאט, לאט עולים לי לראש כל מיני הבזקים.
של כל מה שחווינו ואת כל מה שנחווה כי עוד שנינו צעירים. ולך מצפה כל- כך הרבה ולנו יחד. ולי לחוד.
אני נהנית לראות אותך שואף, מתקדם.
כיף לראות את עצמך בונה מציאות. וגם לפעמים כשקצת מתסכל שמה ואפילו קצת קריר.
אתה לא נסגר אליי, אתה יודע שמול חלוני הדמעות כבר נופלות.
הגרון מתחיל לשרוף, המילים בורחות. ואני מחבקת כי אי- אפשר להישאר אדישה.
לראות את הבן- אדם שאני הכי אוהבת חושב את עצמו לממורמר ומתוסכל באותה השעה שאני אותו מציפה,
מנסה, מתחננת – תחשוב אחרת!
אתה בן- אדם שאומר לי כל- כך הרבה.
ושוב אני לא בטוחה. כמה כוח אוכל לתת לך. אם לא אשאר חלשה?!
בסוף הדרך אני יודעת שתהיה בפסגה. אנשים שסופגים הרבה לומדים להתגונן כבר לבד בלי עזרה.
ובהתחלה כשלא עמדת בכלל, ולך הייתי זקוקה.
הרמתי אותך שתוכל לדאוג גם לי כי ידעתי שאצטרך אותך! ואתה כבר גדול,
בזמן מועט יודע להחליט החלטות לבד. פועל וחושב, מתבגר מול עיניי.
אני כל- כך אוהבת את מה שאני רואה. אתה האור בחיי.
לפעמים כל- כך צפוף שאין מקום להכניס עוד מחשבה. אבל אז אתה מופיע בדיוק ומפנה המון מקום לאהבה.
אני יודעת שאת המכתב הזה כתבתי בכנות ובקלות זה זרם בשניה.
אני מתעוררת ומחייכת רק מלחשוב על המזל שיש לי. שיש לי אותך. אתה עדיין לא יודע.. כמה שאני, אוהבת אותך.
ועוד יום ועוד לילה לא מספיקים לי, להתרגל למגע שלך. כי אני רוצה עוד ותמיד גם חסר לי, הליטוף הרגיש שלך.
הזמן שלנו כל- כך ארוך ועובר כל- כך מהר. זה נראה כמו ים מלוכלך שמבפנים כל- כך זוהר. תזכיר לי,
איך הגעתי אלייך בכלל? עכשיו שאני חושבת, אין דבר כזה "מאוחר". מזל שזה לא נגמר!!
תסביר לי, איך היה עצוב וקר? איך הרגשתי כמו נודדת בכיכר מלאת מכשולים? איך אספת אותי וידעת במה לגעת ונשארת נקי?
אני מודה על כל יום שפעלתי לפי הלב. הסיפור בינינו זו המסקנה הכי גדולה שקיבלתי לחשוב רק עם הלב!
עם האומץ שנתת לי לנשום, לראות את חיי אחרת. לעשות דברים גם אם זה לקחת סיכון ולהתנהג אחרת.
עכשיו כשכבר מאוחר וקשה לי לעצום את עיניי. אני מחכה למחר שכבר אראה אותך ואנשק אותך בלי סוף!
אני מאוהבת בך, אני מטורפת לכל מה שקשור בך וזה עושה לי כל- כך טוב. אני מרגישה מחוברת לא חנוקה, אני כבר אחרת
מאז שאני איתך. וזה לא מעניין אותי מה יחשבו. זה לא מעניין אותי מה ידברו. רק תגיד לי למה לא לפני כן?
למה הדברים פשוט לא קרו? זה היה יכול להיות קל הרבה יותר זה היה יכול להיות ברור!
אבל תודה שפשוט נתת לי ונתת מעצמך. כל זה לא היה קורה לבד אם לא היה גם אותך. מזל שזה אתה ולא אחד אחר.
מזל שהוא שם למעלה, אהב אותי ונתן לי, לשחזר. את הכוח הלא מוסבר הזה, שוב, שזה אתה ולא אחר!
אני אוהבת אותך ילד, בצורות שלא תתאר.