כמה שהיא טיפשה!!

 


סתם אני הולך ברחוב.. ואת, ככה סתם.. באמת שסתם הופעת מולי.


איך שירדתי אל המדרכות המלוכלכות שהעירייה עוד לא דואגת לצבוע את פסי החנייה ושמה חונים להם על המדרכה. לא מזיז להם לקבל דוחות של 500.. אזמה.. יש אנשים שעושים את זה ביום יש כאלה בשבוע יש כאלה שיושבים מובטלים. את אפילו ישבת שם.. כולך מביטה ימין ושמאל, מפוחדת. כבשת את מבטיי. הוספת צבע לאותו אספלט מיובש שהיה שמה. אבל את חיוורת.. לא ידעתי אם לגשת. בדרך כלל הן בורחות מפחד. או אולי לא מפחד. מייאוש שנוגעים בהן ומסתכלים עליהן ומודדים את יופיין ותו לא.


הבטת לעברי. חייכתי חיוך קליל ומה הלאה? שאלת ספק קטנה העולה בי. היא תברח? להתקרב? לא! הפעם את זו שתתקרב. אני נותן מבט של הזמנה. מעוניינת? את לבטח קולטת בחוש הריח העצום שלך איפה אני גר. יש לכן שבב מיוחד בראש הקטן הזה שעולה על כוחי. אתן פוסעות דרככן שאיש לא יודע לאן.


אבל התקרבתי. כרגיל. אני עושה צעד ראשון. כהרגלי. והנה ברחת. די התייאשתי. המשכתי בדרכי לעבודה. חושב על איך כבשת אותי במבט אחד. בצבע שלך. בעיניים המצויירות. כל היום אני כמו משוגע. לא מבין את טבע העולם ולא את כוח המשיכה. חזרתי הביתה והנה את פתאום עוד מתחת לביתי. לא התייאשת כל היום לחכות לי? אני עולה, את עוד מסתכלת.. למה את לא נותנת סימן? אני אכניס אותך. באמת!


תוך שניות את על עדן חלוני. המרפסת רחבה, היא נותנת לך המון מקום לנוע ולהרשים. ואיזה מבטים עצומים וליטוף עדין נתת על גופך. כל רקמה שבך הייתה שלמות. ואני מביט בשפת גופך המצמררת ותוך כדי את עוצרת. מסתכלת שוב אליי.. כאילו לוחשת "קודם תימשך את אליי" לא סתם זהו הכוח הגדול ביותר, המין החזק והשולט ביותר. ואת לא צריכה מפתחות אל ביתי. את לא שואלת אותי. חוצפנית. זה מה שאני אוהב בך, האומץ!


אבל עם זאת את נעלמת תוך שניה. מה מצאת מקום אחר? לא יכול להיות. אני זה שנתן לך מבטים ב 6 לפנות בוקר וב6 בערב! את היית בביתי, אני בחנתי אותך. המבטים הצטלבו מה את משחקת אותה מה?


ירדתי למטה במהירות.. לחפש אותך כן.. ידעת שאני ירדוף.. את עושה את אותו משחק רק בדרכים אחרות. השתיקה אצלך עזה ואני מת לדעת מה את מרגישה. את בכלל חושבת או פועלת לפי התחושה?!


והנה את.. ליד הקיוסק.. אחרים מסתכלים עלייך. מה את נהנית? בגדת בי. לא הספיק לך מבט אחד רצית של מיליון? אני יכלתי לממן אותך והיית כמו מלכה. הייתי כותב עלייך שירים והיית מתרפקת עליי מדקה לדקה.


והנה אחד עובר שם. מתפעל מיופייך הבלתי נשכח. תראי איזה עיניים את עושה לו. נימפומנית אחת את לא מפסיקה לקדוח לי בראש. אני שומע את קולך עד לכאן.


כבר 11 בלילה. אני לא נרדם. ואת עוד קודחת עם הפסקות מפעם לפעם. די אני חייב להשתיק אותך לא יכול יותר. שוב אני יורד אלייך כמו בחור עיוור.


חושב שאת שונה, שבאת אליי מסיבה מסויימת.. הנה את למטה עם אחר.. מתלקקת. מה את  יושבת על המכונית? מה את מרעישה את כל השכונה? מה את חושבת את עצמך.


רגע.. יש לך מה לאכול? יש לך איפה לישון הלילה?? כן אני דואג. יממה שאת מעסיקה אותי כי את שונה ומיוחדת. בחיים לא היו לי מבטים כאלה לפני.. וזה אפילו לא עניין אותי.


רגע.. לאן את הולכת נו.. אני לא ירוץ אחרייך..


והנה אני שוב הולך.. הולך אני אחרייך. את מביטה לאחור נעצרת. גם אני. כמו קרב מגע. כמה הפנט המבט הזה שלך לסימן שלו את מחכה. ואת מסובבת את הראש ממשיכה בשלך כאילו לא הופעתי ונחרטתי שם כמו כולם. מי יודע כמה עברו על עינייך ושכחת גם אותם. והנה את צועדת בכביש לא מביטה! תיזהרי מכוניות עוברות מה את מטומטמת למה את לא מביטה?????


אני רץ אחרייך מפוחד.. מנסה לעצור אותך מלמעוד!


חתיכת חתולה מזדיינת רוכב אופניים נכנס בי ואת המשכת.. אפילו לא הסתכלת שנפגעתי.. לך יש עניינים משלך! כמה שאני שונא חתולות! בגללך אני לא יאמין בהן יותר. לא מעניין אותי המבטים הכובשים שלהן והליקוקים המיסתוריין שלכן!


את כזאת טיפשה.. בטח מחר תרוצי לאחר.. בסופו של דבר תידרסי. את לא מסתכלת שמה זין.. תיראי עוד שתיפלי. ואני עוד רציתי לאמץ אותך אליי לדאוג לך.. לכתוב עלייך.. לעשות אותך מלכה. עכשיו גם הפרווה שלך מלוכלכת ואת סתם מהרחוב. מתבייש בטיפשות שלך חתולה מסריחה מי יודע איפה היית. במקום לחיות בזבל בואי תיראי את הבית בו שהית.


וכניראה אני סתם בודד.. ואת היית שם לאותו רגע. אבל אני ישכח אותך. לי זה לא מגיע. כמה שרציתי אחת כמוך, איבדתי את אמוני. אני יקח אחת שהיום תהיה שלי ומחר תברח לי?


=)))