כ::מ::ה ++> נ::פ::ל::א::ה ++> ה::י::א ++> ה::א::ה::ב::ה

טוב בננות חמודות..:]

אני חדשה כאן ורק אני רוצה להגיד לכן שאתם כאלה מוכשרות וממש שייקספיר מחודש חחחח..הבאתי לכן משהו אני אישית אהבתי ..מקווה שתואהבו גמתן..@#@$%



כמה נפלאה היא האהבה



פעם אחת היה אי שבו התגוררו כל הרגשות: שמחה,עצב,ידע,וכל השאר, כולל אהבה,יום אחד הגיע

הודעה לרגשות שהאי עומד לשקוע. כולם תיקנו את הסירות שלהם ועזבו את האי. האהבה הייתה היחידה שנשארה האהבה רצתה להיות עד הרגע האחרון האפשרי וכשהאי כבר כמעט שקע לגמרי.

החליטה לבקש עזרה.



העושר עבר ליד האהבה בסירתו הגדולה האהבה שאלה."עוזר, האם תוכל לקחת אותי אתך ?" העושר

ענה,"לא, אינני יכול. יש כסף וזהב רק בסירה. אין מקום בשבילך כאן."



האהבה החליטה לבקש מהגאווה אשר עברה גם היא בספינה יפיפייה "הגאווה, בבקשה עזרי לי!" "אינני

יכולה לעזור לך, אהבה. כולך רטובה וזה עלול להזיק לסירה שלחי", ענתה הגאווה.



העצב היה אף הוא קרוב אז האהבה בקשה את עזרתו, "עצב, הרשה לי ללכת ביחד אתך. "הו... אהבה,

אני כל כך עצוב שעלי להיות לבדי!"



האושר חלף אף הוא על פני האהבה אך הוא היה כל כך מאושר עד שאפילו לא שמע את אהבה קורת

לו בבקשת עזרה



לפתע נשמע קול."בואי אהבה.אני אקח אותך". היה זה ישיש. האהבה הרגישה כל כך מבורכת ומאושרת

עד שהיא שכחה אפילו לשאול את הישיש לשמו.



כשהגיע ליבשה, הישיש הלך לדרכו. האהבה הבינה עד כמה גדול חושבה לישיש ושאלה את הידע, ישיש אחר, "מי עזר לי?"



"היה זה הזמן", ענה ידע. "זמן?" שאלה האהבה. " אך מדוע הזמן עזר לי?" הידע חייך וחכמתו העמוקה ענה,

" בגלל שרק הזמן מסוגל להבין עד כמה נפלאה היא האהבה."