מבפנים הלב... הוא כבר לא יכול לדבר

כל הזמן אני מדמינת שאתה בא אומר סליחה מצטער אני אוהב אותך באמת. אתה מנשק אותי אני מרחיקה אותך, מבפנים אני יודעת כמה אני אוהבת אותך הכי בעולם אבל אתה פגעתי כל כך ואני לא יודעת אם אני יעמוד בזה שוב אם משהו יקרה .אתה יודע אני לא יכולה איתך אבל אני לא יכולה בלעדייך אני הכי שונאת אותך בעלום על כל מה שעשית לי אבל אוהבת אותך כל כך שאני לא יודעת מה שווה יותר הכבוד העצמי על זה שפגעת בי שכולם ידעו חוץ ממני  ורק אני לא ידעתי או להיות איתך כל הזמן ולהרגיש אותך קרוב .
ואז אני פותחת את העניים ורואה שהכל זה רק מחשבות, מחשבות שאני לא יכולה להתנתק מהם וזה כל כך כואב אתה פשוט לא יודע כמה אם רק הייתי יודעת מה אתה מרגיש  מבפנים אולי כל האשליה הזו היתה ניגמרת כבר לעולם אבל אתה מסתכל עלי בעניים כיאלו יש לך משהו לומר לי ואני כל כך רוצה שתבוא ותדבר איתי ואז אתה מוריד את העניים והולך ממשיך ומה נישאר איתי כלוםם הכל מתפרק .והבטן מתכוצת ומה שנישאר זה לעבור את היום הזה כבר ולקום בבוקר שוב לאותו מבט שמנסה לומר משו והולך ואז הכל מתחיל שוב מהתחלה ואנשים באים ושואלים אם הוא יבוא ויגיד לך שהוא אוהב אותך אז תחזרי אליו, פתאום עולה בי תקווה שאולי באמת תבוא ותעשה את זה כבר אבל בסוף הראש מתחיל לעבוד ואני יודעת שזה לא יקרה לעולם אבל בכל זאת תמיד תישאר בי תקווה קטנה אולי לאט לאט היא לא תחזיק מעמד
אבל עד עכשיו לבנתיים אני שונאת אותך כל כך...אבל זה רק מבחוץ ומבפנים הלב.. הוא כבר לא יכול לדבר