מ+לה שכדא+ לכ0 לה+כנס => פתגמ+ם +שר מהלב

מנסה להוציא אותך מהמחשבות אבל לא מצליחה

כי כל מה שהלב רוצה זה רק להיות שלך!

אבל המוח תמיד מנסה להיות בשליטה ולהגיד שאסור

כי אם אני יהיה איתך בסוף אני יגמור עים לב שבור

אבל איך זה שתמיד הלב גובר על המוח????

הוא לא נותן לי אותו לשכוח

ואני אליו כמו מטומטמת חוזרת

ועל הכבוד שלי מוותרת

כולם אומרים לי תפסיקי להשפיל את עצמך

אבל זה קל רק לעמוד בצד להסתכל וללכלך

כי אם הייתם מרגישים מה שאני מרגישה בפנים בלב

הייתם עושים אותו דבר כי אם לא הלב כואב







כשהכרתי אותך לא הבנתי מה בך כל כך מיוחד

היית סתם ילד רגיל כזה..דיי נחמד

לא תארתי לעצמי שבך אני יתאהב

ואתה תהיה הילד שיגרום לי לכזה כאב

אף אחד לא מבין מה בך אני מוצאת

וגם אני לא יודעת ת'אמת

להכיר אותך זה הייה טעות חיי

אווו אווו כמה שאני מתחרטת על זה אלוהיי

אבל אין מה לעשות זה המצב

כל מה שנשאר לי לקוות זה שגם אתה בי מאוהב







לפעמים אני מחייכת==> אבל ביפנים עצובה

לפעמים אני צוחקת==> אבל בפנים בלב בוכה

לפעמים אומרת שאני שונאת==> אבל בפנים אוהבת

לפעמים מבחוץ הכול ניראה רגוע ==> אבל בפנים אני בסרט

לפעמים נימאס לי ממך==> אבל בפנים אני יודעת שאני לא יכולה בלעדיך

לפעמים רוצה לשכוח אותך==>אבל בפנים אני לא רוצה לוותר עליך







לך יש חברה ואני אותך בכל זאת אוהבת

היתה לי ולך מעידה אחת קטנה ומאז אני ה"מאהבת"

אתה תמיד נותן לי יחס של נסיכה

אבל אני יודעת שאני תמיד יהיה מקום שני -> אחרי החברה

אני לא יכולה בלעדיך את זה אני יודעת

אבל גם איתך אני יצא רק ניפגעת

אני יודעת שאני עושה משו לא נכון

אבל אני לא הולכת לפי ההיגיון

כל מה שאני חושבת זה איך להיות איתך

איך בכל זאת אצליח לגנוב את הלב שלך







ילדון, אני מימך יותר גדולה

אבל זה ביכלל לא הפריע לנו, לפחות ב-ה-ת-ח-ל-ה

כשהכרנו ישר היה בינינו ק^ל^י^ק

כי אתה כזה חמוד ומצחיק

הכול היה טוב הכול היה יפה

עד שבאת והרסת את כל זה

פתאום משום מקום רצית את הקשר לסיים

ואני לא הבנתי למה הייתי ב-ה-ל-ם

אבל הבנתי שלא היה לך תירוץ

בסך הכל אתה רצית מימני ס-ט-ו-צ

ואני מאז הבנתי שאתה סתם ילד קטן

שבחיים לא יתבגר אתה עוד תקוע בגן

ולי אין מה לחפש עם תינוקות

אז לך ותמצא לך אחרות

כי אני אותך יותר לא רוצה לראות





מקווה שאהבתם..וגם אם לא תשאירו תגובות שאני ידע איפה להשתפר