💌 מכתבי אהבה
-איפושהו אני רוצה אותך-
👁️
1,336 צפיות
💬
4 תגובות
עכשיו אחרי שהכל כבר נראה כאילו מאחוריי..אחרי שהדמעות נגמרו..אני מוצאת את עצמי שוב יושבת וחושבת עליך. כותבת לך.
אני לא יודעת אם שמת לב..אבל פגעת בי. כל כך חזק. כל כך עמוק..וכן, זה כאב לי. לא כאב פיזי, כאב אחר, כאב של הלב.
אהבתי אותך..אהבתי כל כך. אני יודעת שידעת שאהבתי..כולם ידעו..אי אפשר היה שלא לדעת. ראו את זה בעיינים שלי, אם זה שדיברתי עליך, שהזכירו את השם שלך..או שסתם היית עובר.
אתה שינית אותי. שהלכת? הכל נהיה אפור..הכל הפך להיות עצוב..בלי טעם, בלי משמעות..
פעם? כל דבר היה מצחיק אותי..הייתה לי שמחה..העיינים היו אחרות..
עכשיו? אם תסתכל לי בעיינים אתה תראה שהם שונות..משו במבט..מבט עצוב..מבט מתגעגע..מבט שממשיך לחכות..
אתה יודע כמה היה לי כואב לי לראות אותך איתה? אחרי כל הדברים שעברנו?
רק עכשיו אני מבינה שלמילים אין משמעות..והבטחות? לא תמיד מקיימים..ואני אוהב אותך? זה סתם שלוש מילים.
שהכרתי אותך הייתי תמימה..לא ידעתי שככה אפשר להפגע..לא ידעתי מה זה אהבה..
אתה לימדת אותי מהי אהבה..מהי נשיקה..מהו חיבוק אמיתי. לימדת אותי המון.
אני לא יודעת אם באמת שכחתי אותך..כי כשאתה עובר? הפרפרים עדיין ישנם..המבט? ישר מופנה אליך..הדמעות? מחכות לרדת..
כן, אני עוד בוכה לפעמים..אבל זה לא אותם הדמעות של פעם. כי היום אני מבינה.
פעם אחר פעם היית פוגע בי, הולך ושוב חוזר, ואני? כאילו תמיד הייתי שם..תמיד הייתי מקבלת אותך חזרה. לא הייתי יכולה שלא.
" אני אוהב אותך" .. פעם? מה הייתי עושה בשביל לשמוע ממך שוב את אותן השלוש מילים האלה..הייתי נותנת הכל.
אתה יודע..אהמנתי לך לא כי הייתי תמימה..אלא כי אתה היית אמיתי. אמיתי כל כך.
אתה שחקן טוב? אולי..אבל לא יותר ממני. כי אני זאת שאחרי שהכל נגמר יצאתי כמו גדולה והראתי ששכחתי. אני זאת שבלילה מתי שאף אחד לא היה רואה היייתי בווכה..
אני זאת שרצתה למות! למות בגללך..כי שהלכת? לקחת לי את החיים. חצי ממני נשאר איתך..
עדיין יש לי את הימים שאני נזכרת. רצות אצלי בראש כל כך הרבה תמונות..כל כך הרבה תמונות שלנו יחד..זכרונות ממכתבים..משיחות..
כמה שסבלתי שהייתי איתך- היה לי טוב. היה לי טוב כי הייתי איתך.
אני יודעת שלעולם לא אוכל לקבל אותך שוב..גם אם אני ירצה..אני פשוט לא מסוגלת..
אבל הלב שלי? תמיד ימשיך לחכות לך..הלב שלי? תמיד יהיה שייך לך..אף אחד לא יצליח למלא את החור שהשארת שהלכת..
אז כן, איפשהו אני עדיין אוהבת..איפושהו אני עדיין מחכה..איפושהו אני עדיין מתגעגעת..איפושהו אני רוצה אותך.
אני לא יודעת אם שמת לב..אבל פגעת בי. כל כך חזק. כל כך עמוק..וכן, זה כאב לי. לא כאב פיזי, כאב אחר, כאב של הלב.
אהבתי אותך..אהבתי כל כך. אני יודעת שידעת שאהבתי..כולם ידעו..אי אפשר היה שלא לדעת. ראו את זה בעיינים שלי, אם זה שדיברתי עליך, שהזכירו את השם שלך..או שסתם היית עובר.
אתה שינית אותי. שהלכת? הכל נהיה אפור..הכל הפך להיות עצוב..בלי טעם, בלי משמעות..
פעם? כל דבר היה מצחיק אותי..הייתה לי שמחה..העיינים היו אחרות..
עכשיו? אם תסתכל לי בעיינים אתה תראה שהם שונות..משו במבט..מבט עצוב..מבט מתגעגע..מבט שממשיך לחכות..
אתה יודע כמה היה לי כואב לי לראות אותך איתה? אחרי כל הדברים שעברנו?
רק עכשיו אני מבינה שלמילים אין משמעות..והבטחות? לא תמיד מקיימים..ואני אוהב אותך? זה סתם שלוש מילים.
שהכרתי אותך הייתי תמימה..לא ידעתי שככה אפשר להפגע..לא ידעתי מה זה אהבה..
אתה לימדת אותי מהי אהבה..מהי נשיקה..מהו חיבוק אמיתי. לימדת אותי המון.
אני לא יודעת אם באמת שכחתי אותך..כי כשאתה עובר? הפרפרים עדיין ישנם..המבט? ישר מופנה אליך..הדמעות? מחכות לרדת..
כן, אני עוד בוכה לפעמים..אבל זה לא אותם הדמעות של פעם. כי היום אני מבינה.
פעם אחר פעם היית פוגע בי, הולך ושוב חוזר, ואני? כאילו תמיד הייתי שם..תמיד הייתי מקבלת אותך חזרה. לא הייתי יכולה שלא.
" אני אוהב אותך" .. פעם? מה הייתי עושה בשביל לשמוע ממך שוב את אותן השלוש מילים האלה..הייתי נותנת הכל.
אתה יודע..אהמנתי לך לא כי הייתי תמימה..אלא כי אתה היית אמיתי. אמיתי כל כך.
אתה שחקן טוב? אולי..אבל לא יותר ממני. כי אני זאת שאחרי שהכל נגמר יצאתי כמו גדולה והראתי ששכחתי. אני זאת שבלילה מתי שאף אחד לא היה רואה היייתי בווכה..
אני זאת שרצתה למות! למות בגללך..כי שהלכת? לקחת לי את החיים. חצי ממני נשאר איתך..
עדיין יש לי את הימים שאני נזכרת. רצות אצלי בראש כל כך הרבה תמונות..כל כך הרבה תמונות שלנו יחד..זכרונות ממכתבים..משיחות..
כמה שסבלתי שהייתי איתך- היה לי טוב. היה לי טוב כי הייתי איתך.
אני יודעת שלעולם לא אוכל לקבל אותך שוב..גם אם אני ירצה..אני פשוט לא מסוגלת..
אבל הלב שלי? תמיד ימשיך לחכות לך..הלב שלי? תמיד יהיה שייך לך..אף אחד לא יצליח למלא את החור שהשארת שהלכת..
אז כן, איפשהו אני עדיין אוהבת..איפושהו אני עדיין מחכה..איפושהו אני עדיין מתגעגעת..איפושהו אני רוצה אותך.





💬 תגובות (4)
מאחלת לך המון הצלחה אהבה ואושררר
אוהבת שלי
אני רשמתי פה באתר בדיוק את אותן מילים עליו, על זה שהאמנתי נכון לאז שהוא אהבת חיי, שלמענו הייתי מוותרת על חיי
מצחיק, גם היום, 4 שנים אחרי אני עדיין לבד והוא כבר מצא לו חיים חדשים, אבל את יודעת מה, אני כבר לא אוהבת אותו כי הוא לא היה שווה את זה, הוא לא אהב מעולם
ביום שהבנתי זאת המשכתי הלאה כי אז זה היה הרבה יותר קל, אני השתחררתי לחופשי
מאחלת לך אותו דבר, שתוכלי להשתחרר
אוהבת, איריס (וכבר לא של רותם...)
עבר הרבה הזמן מהפרידה שלי ושלו, ובדיוק כמו שאמרת כבר אני לא בוכה כמו פעם ואפילו לא כואב לי כמו פעם אבל כל פעם הזיכורונת כל ההבטחות, כל המילים, כל החיבוקים, כל הנשיקות, כל האהבה.. אחרי הפרידה רציתי אותו, הוא לא רצה אותי לפני כמה זמן הוא שוב רצה לחזור ורציתי ואת לא יודעת כמה רציתי הייתי מתה לחזור אלייו בתוכי, אבל פשוט לא יכולתי לעשות את זה. אבל הוא יודע הוא באמת יודע, שכיאילו בדיוק כמו שכתבת אני עדיין תמיד פה, עדיין לא הלכתי, עדיין לא המשכתי. וזה באמת ככה.. כיאילו אני עדיין כאן מחכה לו.
מאחלת לשתינו רק טוב בע''ה, ונשכח כמה שיותר מהר.
איזה מכתב עצוב...
כל מה שכתבת נגע לליבי והזכיר לי דברים עם החבר לשעבר..
במיוחד המשפט :"רק עכשיו אני מבינה שלמילים אין משמעות..והבטחות? לא תמיד מקיימים..ואני אוהב אותך? זה סתם שלוש מילים. "
מקווה שהכל בסדר :) בהצלחה בלעדיו...
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות