כמה כואב...

לאלעד

הלוואי וידעתי מאיפה להתחיל יש כל כך הרבה שאני רוצה להגיד לך ולסדר את כל זה במכתב
זה קצת קשה לי ...

אני יודעת שאין באמת מילים שיכולות לתאר את מה שאני מרגישה ..מילים לעולם לא יצליחו
להמכיש רגש...

הייתי רוצה לבוא ולהגיד לך את כל הדברים האלה אבל אין לי אומץ... אני מפחדת להישבר
מולך , אני לא רוצה שתדע שעבר כל כך הרבה זמן ואני עדין לא שכחתי... אני לא רוצה
שתדע שהמילים האלו שאמרת עדין עוד מהדדות בראשי...

ואני הכי הרבה לא רוצה שתדע שלמרות הכל אני עדין עוד אוהבת אותך בדיוק כמו
בהתחלה....

אני לא מבינה את זה אבל מי אמר שאהבה יש הגיון....

אף פעם לא באמת אמרתי לך כמה אתה פגעת בי במשך שנתיים הייתי המשחק שלך עשית כל מה
שאתה רוצה בלב שלי שהיה שלך ...

אני יודעת שלא בכל הדרכים שהלכתי הלכתי נכון עשיתי המון טעויות שגרמו לך לא להעריך
אותי או לכבד אותי ...

סלחתי לך על הכל לא משנה מה אמרת או עשית.. תמיד הייתי מובנת מאליו הייתי צעצוע
שקיבלת במתנה ושנימאס לך ממנו פשוט השלכת אותו ... והיום השארת אותי עם הזיכרונות
מהעבר שהם הנחמה שלי ...

אבל תדע שכל מה שעשיתי עשיתי רק מתוך המון אהבה אלייך הייתי ילדה קטנה שלא מבינה
דבר באהבה לא ידעתי איך להיות קצת "רעה" בשביל להשיג אותך ..את הכל נתתי לך אפילו
מבלי לקבל כלום..העיקר שתהיה "איתי"...

אני זוכרת איך שהיית אומר לי שאני תמימה אז תדע שהיום אני כבר לא תמימה אתה הרסת את
התמימות שהיתה לי..

אני מנסה להבין למה פגעת בי ככה אבל אני יודעת שאני לא ימצא לזה תשובה ..כי אני
מעולם לא פגעתי בך או השפלתי אותך אז נכון אולי האהבה כלפייך חירפנה אותי והרצון
להיות איתך הפך להיות אובססיה בשבילי ..אבל אני לא פגעתי בך או לפחות לא פגעתי כמו
שאתה פגעת...

אני מנסה להמשיך הלאה באמת שאני מנסה ואומרים שהזמן הוא התרופה לכל המכאובים אבל לי
הזמן לא עובר וכל יום שעובר הפך להיות בשבילי יום קשה מהיום שעבר... ואני יודעת
שאתה בכלל לא חושב עלי , יש לך אישה חדשה ואומרים שאתה אוהב אותה...

ואני מתגעגעת אלייך ואני לא מבינה למה אני בדיוק מתגעגעת כי מהיום שידעת שאני אוהבת
אותך לא הפסקת לשחק איתי ...

הזיכרונות מהעבר הם הנחמה שלי ...

תדע כבר לא נישארה לי תקווה שתחזור כי אני יודעת שלא ....

תמיד פחדתי מהיום הזה שבו כבר לא תהיה לי יותר תקווה ... נידמה היה לי שהתקוה הזאת
משאירה אותי בחיים הסיכוי הקטן הזה שאי פעם נהיה ביחד "באמת" נתן לי את הסיבה לחיות
...

אבל גם אותו לקחת ויחד איתו לקחת גם את האושר שלי ...

פעם שהייתי בוכה בגללך אז חברות שלי היו אומרות לי שאתה לא שווה את הדמעות שלי אז
הייתי אומרת להן שאתה שווה את החיים שלי אז מה זה דמעות לעומת חיים תגיד לי...

היום מה שמשאיר אותי בחיים זה העבר שממנו קשה לי להיפרד

השארת בי יותר מידי ממך השארת בי דברים שקשה לי לשכוח ...

אז היום זה המכתב האחרון שאני כותבת לך היום אני החלטתי לשחרר את עצמי ממך נימאס לי
לסבול ואני רוצה לחיות למעני ולא למען אף אחד אני רוצה לחזור להיות אותה ילדה
מאושרת שמאמינה שאם מחייכים לחיים החיים מחייכים בחזרה...

אני ימשיך האלה ...אבל תדע "באהבת אמת רגש לעולם לא מת"

ואלוהים הוא עדי שאני אהבתי אותך אהבתי אותך כל כך שרק לך הייתי מוכנה לתת את ליבי
וגופי וחיי.. אלוהים ידע שכל מה שעשתי עשיתי רק מתוך המון המון אהבה ...

והפשע היחיד שעשיתי זה שאהבתי אותך אבל אתה לא ידעת להעריך אהבה אמיתית שהיא היגעה
אליו וכן מאמי אתה הפסדת כי אני יודעת שאף אחת לא אהבה כמוני...ואף אחת שתואהב לא
תיתן לך חצי ממה שאני הייתי נותנת לך...

בכל מקרה אסור לאחל רע לאף אחד ואני בטח שלא יאחל לך רע אי אפשר לאחל דבר כזה
למישהו שאוהבים..אז שהיה לך את כל האושר שבעולם והמון אהבה והלוואי ותימצא מישהי
שתואהב אותך שליש ממה שאני אהבתי ועוד אוהבתת....

ואתה יודע מה אני גם קצת מקווה שתבין שהפסדת ושתחזור..

ואת זה מאחלת לעצמי שתחזור ושתבין שהפסדת אני יבין שאני לא הפסדתי כלום אז אני ידע
שהאושר שלי חזר ושליבי שייך שוב לי...לבנתיים עוד אוהבת...