המכתב האחרון..

בס''ד                                                                                                                                                                                                                 29.11.07



אז מה שלושה וחצי חודשים? חחח כן שלושה וחצי חודשים שאנחנו פרודים, קצת מוזר לא?
לי זה עבר כמו נצח לך זה עבר כמו יום אני בטוחה!!
זה המכתב השני שאני כותבת והאחרון בעזרת השם.
היינו שנתיים ביחד, שנתיים של אושר, הרבה ריבים אבל אחר כך נשיקות וחיבוקים.
נפרדנו, עברו שלושה וחצי חודשים, אני עדיין אוהבת אותך אהבה שאי אפשר לתאר אותה, רציתי לחזור אלייך רציתי כלכך שוב להיות איתך להריח את הריח שלך להרגיש את הנשיקות שלך
להרגיש אותך. אהוב שלי..
ניסתי לחזור אלייך התקשרתי אלייך הרבה פעמים לא רצית, דחית אותי אמרת לי אין סוף פעמים " אני רוצה לשכוח אותך, תשכחי שהיינו ביחד תשכחי אותי די נגמר "
ועוד הרבה מילים כאלה.
היה לי טיול שבוע ימים מבית הספר, פתאום באיזשהו לילה היה לי טלפון ממש מאוחר, ופתאום ראיתי את המספר שלך מחייג אליי כולי התרגשתי, רעדתי, התחלתי לקפוץ משמחה,
שלושה וחצי חודשים שלא התקשרת אליי, שלא ראיתי את המספר שלך מחייג אליי פשוט כלום, כלכך התרגשתי..
היית שיכור התקשרת להזכיר לי דברים שחווינו רמזת לי שאתה מתגעגע, וכמובן שאני דיברתי אלייך בקרירות ובתוך תוכי הרגשתי שאני עומדת למות.
שבוע אחרי התקשרת שוב וביקשת לדבר איתי, כמובן שהסכמתי נפגשנו ירדת על 4 ממש על הברכיים בשביל שאני אתן לך נשיקה בהתחלה סירבתי ואז התחלת להתחננן
וכמובן שרציתי להתנשק איתך חלמתי על זה שלושה וחצי חודשים להרגיש את השפתיים היפות שלך!! פשוט חלמתי זה היה  ה-ח-ל-ו-ם  שלי. התנשקו הרגשתי בעננים שאתה מתחיל לחזור
על 4, לא דיימנתי שאי פעם תתקשר אליי ותרצה לחזור אין פשוט לא חשבתי לא דיימנתי ואפילו לא חלמתי כי זה בלתי אפשרי, אתה שכלכך אהבת אותי שנתיים שלמות שנתת לי הכל
את החיים שלך היית ממלא אותי במתנות, באהבה, כל פרידה היית מתחנן שנחזור לא רצית להיות בלעדיי תמיד היית רודף אחריי ומחפש אותי ולא רוצה לאבד אותי,
ופתאום כשנפרדנו לא רצית לחזור אליי בחזרה וזה גמר ושבר אותי לגמרי הייתי מדוכאת בוכייה לא ראיתי את עצמי בלעדייך..
אבל התקשרת והיית מתקשר אליי בערך שלושה שבועות הרוב היית שיכור, היית מתחנן שאני אפגש איתך, שאני אתנשק איתך, שנחזור. ניסית לחזור אבל לא רציתי, לך הראתי שאני
לא רוצה אבל כן רציתי!! בטח שרציתי!! אבל האגו והכבוד לא נתנו לי, חשבתי שאתה תרצה אני אחזור אלייך? ומה איתי? כשאני רציתי? כל הבכי בטלפון? המילים שאמרת לי?
את זה אני בחיים לא אשכח עד יום מותי..
עברו שלושה שבועות הפסקת להתקשר כבר החלטת להמשיך הלאה לצאת שוב להנות שוב
 ואותי השארת מבולבלת ומדוכאת, נשבעת לי, הוכחת לי שכל הפרידה לא היית עם אף בחורה ועכשיו אתה מתחיל לדבר עם בחורות אתה רוצה לשכוח אותי.. להמשיך הלאה..
בשלושה שבועות האחרונים אני מחכה לשיחה ממך כל לילה מצפה, חושבת, מקווה, משלה את עצמי שאולי תתקשר אבל לא הבנתי את זה שלא תתקשר.
עכשיו אני מצטערת שלא חזרתי אלייך, אבל שתינו יודעים שלא כלכך מגיע לך שאני אחזור אלייך אחרי כל ההשפלות, אחרי המילים הפוגעות אחרי הכל.. ועברנו הרבה כאב באהבה הזו
תמיד התגברנו. אבל כמו שאומרים, סולחים אבל לעולם לא שוכחים!
עכשיו מתחילה הפרידה האמיתית, שלא מדברים יותר שמפה שוכחים אחד את השני, אתה כבר שכחת אותי המשכת הלאה טוב לך בחיים, לי לא טוב עכשיו בגללך, בגלל שנכנסת לי שוב פעם
לחיים! בגלל שהתחלת שוב להתקשר אלי, הרסת לי את מעט שמחת החיים שהייתה בי שוב פעם.
נכון שמעכשיו שאני אהיה חולה לא יהיה לי את האחד שעומד ליידי שמלטף אותי שמנשק אותי, נכון שלא יהיה לי את האחד שישן איתי מחמם ומחבק בלילות גשומים, נכון שלא יהיה את זה ששומר עליי,
נכון שלא יהיה את זה שכל הזמן יחפש אותי ויתקשר אליי, נכון שלא יהיה את האחד שאני כלכך אוהבת שכל הזמן חושבת עלייו וכל הזמן רוצה להיות איתו, נכון שלא יהיה את זה שיקנה לי
ויעשה בשבילי, נכון שלא יהיה את זה שיקנא לי, נכון שלא יהיה את זה שילטף ויחבק אותי בלילות של אכזבה..
זה המכתב האחרון שאני כותבת, מפה אני אשתדל להמשיך הלאה לחזור שוב פעם לחיים המאושרים, זה יהיה קשה מאוד, אני אתגבר אלייך בעזרת השם, אני יותר לא אחפש אותך,
לא אשאל עלייך, לא אברר עלייך, לא אחשוב עלייך, ולא אחפש סיבות לדבר איתך.
כאן נגמר הכל,
אני מאחלת לך בהצלחה, שתצעד בדרך טובה וישרה מאשר זו שאתה הולך בה עכשיו. שתהיה לך אהבה שתעשה לך רק טוב, שתהיה מאושר עד לסוף חייך, שתשמור על עצמך.


ולעצמי הדבר היחיד שאני מאחלת זה לשכוח אותך ל-נ-צ-ח


בכאב ובדמעות שלא פוסקות.......