אוהבת אותך לנצח!!!(למרות שאהבתינו אסורה)

אני יושבת ונזכרת בכל האהבה, בכל יום ויום מאז שפגשתי אותך. אני נזכרת ביום שבו
הכרתי אותך, בחיים לא חשבתי שאתאהב בך! נפגשתי איתך רק בזכותה, החברה שלי, הידידה
שלך. הבטתי עלייך ולא חיבבתי אותך ולא הבנתי למה היא בקשר איתך. כשהיא אמרה לי
שאותי אתה רוצה להכיר אני המצאתי שיש לי חבר כדי שממני תתרחק, אך כאשר נפגשנו איתך
בפעם השניה, והשלישית הבנתי שאתה בחור מקסים ולאט התפתחו לי אלייך רגשות מוזרים.

לאחר כמה ימים ביקשת ממני חברות, ואני החלטתי להסכים ולך לתת הזדמנות, כי לידך
הרגשתי הרגשה משונה, הייתה לי הרגשה מיוחדת בלב,הרגשתי מוגנת ובטוחה.

במשך שלושה חודשים אנחנו אהבנו, בילינו, צחקנו וגם רבנו.. ולאט לאט בזאת התקופה
התמכרתי אלייך, התאהבתי בך. התרגלתי למבט שלך, לחיוך המתוק, למגע של ידייך, לקולך
העדין, לדיבור, ולצחוק. הייתי איתך כל היום, וכשלא היית לידי היית במחשבות וגם
בלילה היית איתי, בחלום.

ואז נהרסה לי כל האגדה, סיפרת לי שאתה נשוי, שלך יש אישה, ברגע ההוא רציתי רק למות,
כל החלום היפה שלי הפך לסיוט!!

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, איך ממך להתרחק ולא לחלום שאתה איתי. בכיתי ימים, לא
ישנתי לילות הבנתי שכל מה שחלמתי זה רק אשליות, שאתה בחיים לא תהיה שלי ושכל מה
שנותר לי ממך זה דמעות.

אך אתה עליי לא וויתרת בקלות, התקשרת אליי בימים ובלילות ואמרת לי שאותי אתה אוהב
ואני האמנתי לך, הרגשתי את זה בלב.

וכמובן שחזרתי, כי לא היה בי עוד כוח. לא יכלתי לתאר לעצמי איך אוכל אותך לשכוח.

בהתחלה היה לי נורא קשה, אבל התגברתי כי ידעתי שאתה אוהב אותי ולא אותה, ושאתה שייך
לי בלב למרות שחוקית אתה שלה. אבל הרי אתה לא בחרת איתה להתחתן הכריחו אותך, זה מה
שאותי ניחם.

אך בסוף נשברתי מזה שאתה איתה, וידעתי שבעדה שלך אין דבר כזה פרידה, במיוחד כי היא
אחת מהמשפחה. אספתי את כל הכוחות שאפשר ונפרדתי ממך למרות שהיית לי נורא יקר.

ניסית לחזור אליי בכל דרך אפשרית אך אני לך סירבתי כי חשבתי על העתיד, היה לי נורא
קשה אחרי כל פעם ששוב סירבתי לחזור, בכל פעם לאט לאט בחיי נכבה לי האור.

ובסוף , נעלמת כמעט לשנה, לפעמים היית עובר ומביט בי שניה. אך לא דיברנו בכלל, חוץ
מכמה פעמים שאמרת לי שלום, ברגעים כאלה הרגשתי מחנק בגרון, המילים מפי פשוט לא היו
יוצאות ועיניי ישר היו מתמלאות בדמעות.

עכשיו לאחר זמן רב, אתה שוב חזרת. ואיתי על אהבה גם הפעם דיברת. אך לי היה חבר אחר
שאיתו ניסיתי עלייך להתגבר. אמרתי לך שאני מנסה לאהוב, שאני מנסה להתקדם כדי להפסיק
לכאוב, שאני רוצה לנסות להתאהב באחר ואם זה לא ילך אני איתך כבר אדבר.

אך אתה זאת לא הבנת וממני נפגעת, חשבת שאני משאירה אותך בצד, ושאם איתו לא ילך אני
יבקש ממך יד. אך לבסוף אתה הבנת שלי זה קשה, והתחלנו להבין באמת זו את זה. אמרת לי
שלי תחכה עד סוף החיים ושאיתי אתה רוצה להיות לנצח נצחים..

ועכשיו כשחזרנו להיות בקשר כה טוב, שנינו ממשיכים אחד את השני לאהוב, מדברים על הכל
ממש כמו חברים רק בלי נשיקות, פשוט ידידים. אני מרגישה ככה אלייך קרובה שאתה לי
דואג, וגם אני לך. ובמצב הזה לא מפריעה לי אשתך, כי בקשר שבינינו אין שום חובה. אני
מקווה שנמשיך בקשר כזה קרוב, אך לא יודעת אם טוב לי אותך להמשיך לאהוב כי קשה לי
להיות איתך כה קרוב, אבל בלב רחוק, זה מבלבל אותי וגורם לי לחשוב. אך גם יהיה לי
נורא קשה אלייך לחזור כי אתה לא תהיה לגמריי שלי, ובגלל זה אני מנסה שהאהבה תעבור.

עכשיו אני מבינה שלמרות כל מה שהיה,והשנתיים שעברו, אני ממשיכה לאהוב אותך אולי
אפילו יותר משאהבתי ולא יודעת איך אי פעם אני אותך אשכח! ולמרות שכואב לי שיש לך
אישה אני יודעת שאתה אוהב אותי, וזה מחזק לי את האהבה. כי אתה מיוחד בשבילי ותמיד
תהיה אהבתי הראשונה! אתה הראשון איתו הרגשתי חופשייה כי בפעם הראשונה הרגשתי מהי
אהבה.

אז נכון שמאוד כואב לי שאהבתינו אסורה, אך טוב לי להרגיש בלב את זאת האהבה!!!!



כואבת.. אך אוהבת.. אותך.. לנצח!