שיחת טלפון קצרה..

היום בערב אחרי הצהרים..קיבלתי צלצול מאותו אחד ששבר לי את הלב..הוא הזביר לי הכל וכמה לו כואב..חשבתי שרק אני זאת שבוכה לי לבד בחדרי אבל מתברר שגם הוא אהובי עוד זוכר אותי..ועוד איזה שם בלילה אפילו בוכה בגללי..לא רציתי לשמוע את אותם דברים לא רציתי לדעת שגרמתי לו להזיל דמעות...בסך הכל רציתי לדעת שיש לו את אותם רגשות..שהלב שלי והלב שלו עדין נשמות זהות..אבל הוא לא יכל ממש לדבר הוא לא הפסיק לבכות..שמעתי אותו בוכה והתחילו שוב לזלוג לי דמעות..מי חשב שנבכה אחדעם השני ונעלה זכרונות..מי חשב שהוא עדין אוהב..ועלי גם חושב..בסופו של דבר הכל יצא לטובה אנחנו בערך מדברים..וזאת כבר התקדמות לטובה..עכשיו כבר אני לא יושבת לבדי בחדרי ומעלה זכרונות עכשיו אני לא חושבת לבדי על אותם לילות..אני יודעת שאי שם יש גם אותו..וגם הוא את הדמעות מזיל..הגבריםם בוכים בלילה ...:-)