אבא חבר אמר לי לכתוב עלייך...

"אבא הזמן עבר ולא דיברנו אבא סלח לי"


עברו 8 חודשים מאז שהיית חולה מאז שהיית מחוסר הכרה מאז שמצאו אותך מחוסר הכרה בבית.עברו 5 חודשים מאז שהלכת מאז שהגוף שלך התעייף והחליט שאין לו כבר כוח להמשיך.אני חושבת הרבה ואני מתקשה להאמין קשה לי באמת שקשה לי להאמין שאתה כבר לא פה אבל אני ילדה גדולה ומודעת למציאות ואז עוד יותר ניהיה לי קשה.הייתי בטוחה שאתה זה שתלווה אותי בעוד כמה שנים לחופה.הייתי בטוחה שתספיק לראות אותי עם מדים ותגיד לי עד כמה אתה גאה בי אפילו את זה לא הספקת ואני אשמה כי אני כבר שנה בצבא ואפילו לא באתי אלייך להגיד שלום רק דיברתי איתך בטלפון ואמרתי לך כל הזמן שאני יבוא חשבתי שיש לי את כל השנתיים בשביל זה.אני מחזיקה את עצמי שלא לבכות כי ברגע שזה יוצא זה לא מפסיק אני רוצה לבכות ולא להפסיק אבל אני רוצה שתיהיה פה בשביל להגיד שהכל יהיה בסדר.ושבסופו של דבר ניהיה ביחד.אני רוצה שתגיד לי שהתקופה של הבית-חולים הייתה סתם, שכן ראית אותי למרות שחשבתי לא אבל בעיקר שתגיד לי שלא סבלת כל התקופה ההיא שלא הרגשת כלום. אף אחד לא יודע מה אני מרגישה שמזכירים את המילה אבא לידי כמה כואב לי לשמוע את זה .אבא אני מצטערת שלא נפרדתי ממך כמו שצריך שלא אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך, שאני מתגעגעת לטלפונים שלך ,שאני מתגעגעת לחיבוק הגדול שלך שאני רק מתגעגעת לראות אותך...!