שקרנית את, קשה לי

כשהכרתי אותך הייתי מאושר כמו שלא היתי מאושר אף פעם,


כבשת אותי, החיוך המקסים שלך לא יצא לי מהראש אף פעם,


חשבתי התחילה תקופה חדשה בחיים שלי.


אני לא בנאדם רציני , לא היתי מוכן לקשר, חייתי רק על סטוצים ולא ידעתי מה זה לאהוב.


אחרי הערב ההוא ביומולדת של חבר שלי שהייתי איתך הרגשתי שחיי הולכים להשתנות.


היתי שמח, גם את היית שמחה, ואני יודע שאהבת ועדיין אוהבת.


אבל אחרי כמה ימים החברה הכי טובה שלך אמרה לי ששיקרת, שקר גדול וכואב, שקר ששרף לי את הלב.


על דבר כזה אני לא יכול לסלוח, אני בן אדם של פרינציפ ויש לי את המילה והכבוד שלי,


לא יכולתי לסלוח על השקר העבה הזה.


היום אחרי חודשיים פחות או יותר אני עדיין לא יכול להוציא אותך מהראש, התרחקנו המון.


אנחנו עדיין מדברים מידי פעם אבל זה כבר לא מה שהיה לפני חודשיים, וזה גם לא יהיה.


עכשיו חזרתי לתקופות שהיו לי לפני שהכרתי אותך, אותו הפחד שאני חווה כל החיים, תמיד מסתכל מאחורי גבי, כי אני עמוק בפנים ואין לי דרך חזרה.


חשבתי שאולי את תשני אותי ואני יתחיל לחיות חיים שקטים ושלווים איתך, עם אהובה.


אבל את שיקרת ולבן אדם כמוני אסור לסלוח על שקרים כה חזקים וקשים, המילה והכבוד שלי תלויים בכך,


כך שתביני שאיני יכול לסלוח על שקר כה חזק,


אבל אני עדין אוהב, אני לא יכול להוציא אותך מראשי וזה קשה לי.


אני בטוח שאת לא תקראי את המכתב הזה, אבל היתי חיב להוציא את כל מה שיש לי על הלב היום.


"מצטער מלאכית ששברתי כנפייך, הכל ישכח אך לא רגשותייך"