מכתב מהנסיכה שלך..

-נסיך שלי-


אני מצטערת שאני עדיין קוראת לך ככה.


 למרות שמזמ ןאנחנו כבר לא יחד, אני עדיין מרגישה שייכת לך. 


כל פעם מחדש אני מנסה להכניס לעצמי לראש שזהו, זה נגמר, מהיום צריך להמשיך הלאה בלי אף אחד שיילך מאחורי, בלי אף אחד שיחמם כשקר, בלי אף אחד שיעודד כשעצוב, בלי אף אחד שידע להחזיק אותי עוד לפני שנפלתי ולהרים לי את הראש, להסתכל לי בעיניים עם המבט הכובש שלך ולהפנט אותי כל פעם מחדש ולגרום לי לטבוע בתוך הכחול בלי להרגיש...


כל פעם מחדש אני מנסה להכניס לעצמי לראש שאין דרך בעולם שתוכל לפגוע בי יותר, שאני מחוסנת נגד המילה "אהבה" , שהמילה הזאת כבר לא קיימת אצלי!


 הראש קולט, אבל הלב מסרב...


היום אני מרגישה את הסוף, אל תשאל אותי למה, אבל אני מכירה אותך מספיק זמן בשביל לדעת שעובר עלייך משהו, אני קוראת אותך כמו מתוך ספר. העיניים שלך, הדיבור שלך, הם מסגירים אותך, שלוש שנים זאת לא תקופה קצרה....


היום אני מבינה שאין ברירה צריך לשכוח, להמשיך הלאה, למצא אהבה חדשה, למרות שכמה שאני אחפש... אף אחד לא ייתן לי את מה שאתה נתת.


מה שרציתי, כל מה שרק חשבתי עליו כבר היה מונח לי בידיים..


תמיד ידעת לפרגן,לתמוך, אבל הכי הכי ... ידעת לאהוב!


ידעת לאהוב בצורה שאני לא ידעתי להעריך. =[


היום אני מבינה שפספסתי את הרכבת, אני לא אמשיך לנסות להשיג אותה, נראה לי שכבר ניסתי לא פעם ולשווא.


אז הפעם אני אגיד לך שאני נשארת במקום, בלי שום כיוון או דרך ללכת אלייה, פשוט אחכה, אולי הגורל יחליט בעתיד להפגיש בנינו שוב..


אבל עד אז תדע שאני פה, מחכה לך, לוקחת איתי את הזיכרונות מהימים שהיינו יחד, את החלומות שהבטחת להגשים לי, את הנשיקות, החיבוקים, המבטים, והריח שלך שעדיין מלווה אותי לכל מקום שאלך...


את כל אלה אקח איתי, השאר נותר בעבר ותמיד ייזכר בתור התקופה הכי יפה שהייתה לי בחיים


 


ואם תקרא את המכתב הזה פעם....


תדע שאני אוהבת, ועדיין מחכה.


-הנסיכה שלך-