איך העיניים שלך גורמות לאבד את השפיות..

 


כמה שאני רוצה להיות כרגע בזרועותייך...להביט בעינייך..לנשק לשפתייך..כמה שהייתי רוצה לשמוע את המילים "אני אוהב אותך" מפיך...כמה שהייתי רוצה...


אתה שותק..אני שומעת..מילים שאמרנו מזמן...השקט בינינו עכור...אך המבט אומר הכל..איך שהתקרבת אליי...נשקת לי...אחרי שלושה וחצי חודשים ופתאום אין שום סימן..כמה כואב לי לא לדעת מה איתך..איפה אתה..עם מי...אני רואה אותך ונשברת..כמה שהייתי רוצה שתיהיה כאן..בליבי...איך התאהבתי בך ? איך...רציתי,הסתכנתי,כי ידעתי שזה שווה..אך כרגע הכאב אינו בטוח שפעלתי נכון..כי זה לא מרפא..


אני מאושרת ועצובה בו זמנית..איך זה קורה? איך אפשר להיות מאושרת מנשיקה קטנה וכל כך עמוקה,ומחוסר וודאות,מחוסר אהבה שלך...שלושה וחצי חודשים ולא התאהבת בי..שלושה וחצי חודשים שאנחנו קרובים ולא גרמתי לך להתאהב בי..כמה שזה קשה ומייסר..הלב שלי בוכה מבפנים..הלב שלי כואב ורוצה רק  אותך..הלב שלי שלך...אני רוצה אותך..:(


ההפסקה הזו תמוטט אותי..הפחד הזה ימוטט אותי..הפחד שמא הכל יהרס...שפתאום ננתנק..שהשלושה חודשים ישכחו..שאנחנו נשכח..:(


הכי כואב זה שאין לי מה לעשות במצב הזה..זה לא בשליטתי..שתתאהב בי או לא..זה פשוט לא...אוףףףף אני אוהבת אותךךךךךך למה למה למה למהה?!!כן כן..כי אתה הבנאדם הכי מדהים שהכרתי מזה המון זמן..הכי רגיש הכי מקסים...הכי אתה...:(


שלך לתמיד...השמנה שלך..


סיונוש