לכולם זה קורה...

איך זה שכולם עוברים את אותו דבר שלכולם יש את האחדאחת שגרם להם אושר והם אהבו אותואותה כאילו אין מחר כולם משלמים על איזה טעות שהייתה שם באמצע הדרך עם אותואותה בןבת זוג לכולם זה כואב כולם היו או עדיין שבורים וכולם עדיין מחפשים משהו דומה לזה לוקח לכולם את אותו פרק זמן להתגבר על זה בין חצי שנה לשנה וגם אם הם לא הראו זה רק אומר שלא ידענו להסתכל כמו שצריך כולם מייחילים לקשר כזה שוב לכזאת אהבה יש כאלה שיחכו עוד שנים ויש כאלה שיהיה להם מזל ויתחילו מהר משהו חדש וטוב בהמון מיקרים מתחילים קשר חדש הכל נראה טוב ויפה וזה לא אותו דבר ומתברר גם לא כזה אמיתי ולא גורם לכזה אושר עם פרידות כאלה לוקח המון זמן להשתקם והפצעים והזכרונות לא יעלמו לעולם כולם יודעים שהיה להם משהו מיוחד הכי מיוחד והכי יחודי בעולם כולם עדיין חולמים על מה שהיה ומי שזה לא קרה זה כנראה עוד יקרה לו ומי שנמצא בקשר הזה היום יגיע שזה יכאב (כולם מקווים שזה לא יקרה)


למה אנחנו עושים את זה לעצמנו למה הפרידות הן כאלה קשות מלאות בכאב ודמעות להגיע למצב שאין חשק וסיבה טובה לקום בבוקר למרות שלא ישנו כל הלילה למה אנחנו פוגעים באנשים שאנחנו הכי אוהבים וגרמו לנו להרגיש הכי טוב בעולם ?


אבל כנראה שזה עובר השאלה כמה שנים זה יחסיר לנו מהחיים וכמה כאב נעבור עד שזה יעבור


(עדיין פגוע וכואב....)