נכתב ברגע שהוצף געגועים

אתה שיקרת לי. שיקרת לי במשך זמן כל כך ארוך. וכשסיפרת לי כ"כ כעסתי, לא רציתי לראות אותך יותר, לא עניתי להודעות, לטלפונים לאי מיילים. כעסתי. כמה שניסיתי להתאפק לא יכולתי. פרצתי בבכי, מולך, כמו ילדה קטנה. ואתה לא ידעת מה לעשות.


ואז הלכתי...


הלכתי הכי רחוק ממך שאפשר..


ואתה ניסית לתקן, וניסיתי לעזור לך, כי בתוך תוכי לא רציתי שזה יסתיים ככה.


אז זה כביכול נגמר בנינו יפה. אבל ככל שהזמן עבר והתחלתי לעכל איזה עוול עשית לי התחלתי לשנוא אותך. והשנאה שלי גברה עם הזמן.


כשהפסקתי לשנוא התחלתי לשכוח. השכחה היא תרופה נהדרת.


ועכשיו, אחרי השנאה ואחרי השכחה, אני פתאום נזכרת בך, אולי בגלל שמגיע החורף שתמיד מזכיר לי את העבר שלנו יחד. פתאום הזכרונות עולים, אחרי חודשים שלא חשבתי עליך, או לפחות הדחקתי כל מחשבה שאיימה להציף אותי בזכרונות עליך.


לא שקעתי בבוץ מאז שנפרדנו. לא נתתי לעצמי לבכות ולהתייסר. הכל באשמתך. אתה יודע את זה. אתה מודה. אבל גם אמרת לי שאני חלשה. שאני נפרדת ממך כי יש בי חולשה ואני לא מתגברת עליה. כי אני לא מסוגלת להגבר על מה שהיה ולסלוח לך על השקר.
והאמירה הזאת כל כך פגעה בי. בגלל החולשה שלי נפרדנו??? האין זה בגלל השקר שלך??? איך אתה מסוגל לגלגל את הכל עליי???


אז המשכתי. הייתי מוקפת באנשים שתמכו בי. שכחתי אותך והחלטתי לקחת פסק זמן מהאהבה. אך עכשיו משעולים זכרונות עליך רק רציתי לומר לך כמה מילים לסיום:
אני סולחת. אני לא כועסת. אני אוהבת אותך ואהיה שם בשבילך אם תצטרך אותי, אבל זה כבר לא אותו הקשר ולא אותה האהבה. אני יודעת שלא רצית לפגוע ושזה פשוט קרה. אני יודעת שאהבת אותי ואני סולחת על הכל. לפעמים אני מקווה שאתה מתגעגע אליי. זאת לעולם לא אדע. אני לא מתחרטת שניתקתי קשר ממך בסערת רוחי, כי אילו היינו ממשיכים מי יודע איפה זה היה נגמר? האם הייתי מצליחה להתגבר על השקר? האם בכלל זה אפשרי להיות עם מישהו שכבר אין לך אמון בו? אז חרטה אין בי. געגועים יש בי. לצחוק שלך, לחיוך שלך, לעידוד שלך, לאהבה שלך וההגנה שלך שעטפה אותי מכל כיוון. אני יודעת שאם אפנה אליך עכשיו בבקשה לעזרה אתה תיהיה שם בשבילי. אני יודעת שבתוך תוכך אתה אדם טוב, אבל אתה עושה יותר מדי טעויות שלי כבר היה קשה להתמודד איתן.


אני מאחלת לך כל טוב.


אתה בוודאי לא תראה את המכתב הזה לעולם, אך אם תראה אותו אני מקווה שתדע שאני סולחת ושהכל אצלי בסדר, ושהחיים שמחים וטובים ושבורא עולם תומך בנו יותר מכל אדם אחר. תדע שאני עדיין מתפללת עליך כל לילה לפני השינה ושאני עדיין דואגת לשלומך.


בגעגועים


שירה