שחר יפה שלי

מאמי, כבר עברה חצי השנה הראשונה שלי בלעדיך


כבר 5 חודשים שלמים שלא דיברנו מילה. לא הסכמתי לענות לך מאז יום ההולדת שלי, שם חתכתי את הכל כי סופית הבנתי שלך לא באמת איכפת ממני


שחר, להיפרד ממך, החברה הכי טובה שלי בעולם היה הדבר הכי קשה וכואב שעשיתי בחיי


לא היה גבר עליו בכיתי כמו שבכיתי עליך ולא היה אדם אליו התגעגעתי כמו שאני מתגעגעת אליך


מאמי, אני מנסה להמשיך הלאה, איפשהו כבר המשכתי אבל זה לא באמת משנה. אני מתגעגעת נורא


אין יום, רגע ושעה שאת לא במחשבותיי, בזיכרונותיי ובכל מה שקורה לי, לטוב ולרע


את לא יודעת כמה פעמים רציתי להתקשר ולספר לך, לחלוק איתך, לצחוק איתך כמו שרק את בובה שלי ידעת להצחיק אותי. כל זה לא קיים יותר. הכל נגמר


אני לעולם לא ישכח אותך יפה שלי, אבל האמת היא שאני גם לעולם לא אסלח לך


אני כועסת עליך כל כך. את פגעת בי כל כך


אני לעולם לא הייתי מסיימת את החברות איתך אם לא היית פוגעת בי ככה, פעם אחרי פעם בתקופה של שנתיים


שחר בחברות איתך אני מבינה שהייתי מאוד אומללה, אפילו סמרטוט שניסה להתמרד אבל עדיין נשאר סמרטוט שלך כי אהב אותך


אני לעולם לא יחזור על הטעות הזאת. עם אף אחד


את לימדת אותי לקח מאוד חשוב, בעצם כמה לקחים מאוד חשובים שאולי לא הייתי לומדת בשום דרך אחרת וכנראה שזאת היתה הסיבה שהיינו חברות. היית צריכה ללמד אותי משהו


שחר, אני כבר לא מסוגלת לבכות עוד עליך. לא נשארו לי דמעות יותר


הגעגוע אליך הוא חלק יומיומי מחיי


אני לא מכירה חיים שהם בלי הגעגוע המתמיד לבובה שלי, שאיננה עוד


כנראה שככה זה היה צריך להיגמר, בפרידה נצחית ממך


אני כועסת עליך שככה נתת לזה להיגמר


שלא נלחמת עליי כמו שאני נילחמתי עליך תקופה של שנתיים


אני כועסת עליך שנתת לי ללכת, שנתת לחברות הזאת להיגמר כמו שהיא נגמרה, בכעס, בשנאה, בכאב כה גדול


זה לא היה אמור להיות ככה


הבטחנו שלא משנה מה אנחנו תמיד נישאר חברות, שאף אחת משנינו לעולם לא תהיה מאושרת בלי השניה


אני קיימתי את הבטחתי. אני לא מאושרת בלעדיך


אבל מה את?


אני אפילו לא הייתי החברה הכי טובה שלך... בקושי סתם חברה... ככה אמרת לי באחת השיחות האחרונות שלנו


טוב שזה נגמר.


אני לא הייתי מאושרת והכל היה שקר והיום הראשון.


טוב שזה נגמר.